אתה לא יכול לאהוב את עצמך
ולשנוא מישהו אחר.
מכמה סיבות:
ראשית, מבחינת האנרגיה של היקום,
אין אחר.
הכל זה אנרגיה אחת.
שנית, כדי לאהוב את עצמך ולשנוא מישהו אחר אתה צריך להיות ב 2 מצבי תודעה בו זמנית וזה לא אפשרי.
כי יש או אהבה, או פחד, או שילוב שלהם.
כך שאם אתה שונא מישהו לדוגמה,
המקור של זה הוא פחד כמובן וזה אומר שאתה לא במצב של רק אהבה,
אז איך אתה יכול לאהוב את עצמך?
חלקית בלבד.
אז אם אתה שונא מישהו,
יש משהו שאתה לא אוהב בעצמך
ואם אתה מפחד ממישהו,
יש משהו בך שמפחיד אותך וכך הלאה.
וזה בסדר.
זה חלק מהמסע שלך להתעוררות
ואם זה משפיע על מישהו אחר,
אז זה גם חלק מהמסע שלו.
ומוטב היה לו צעדת במסע פנימה,
לפני שתצעד אותו החוצה.
כדאי שלא ננסה לתקן אף אחד,
אלא נתבונן בעצמנו.
כדאי שלא ננסה ללמוד לאהוב מישהו,
אלא נלמד לאהוב את עצמנו.
כדאי שלא ננסה לקבל מישהו,
אלא נקבל את עצמנו.
אם הבנו את זה, אז אנו מודעים.
מודעות היא דבר נפלא,
אך אפשר להישאר מודע ועדיין להיות רדום וסובל.
פעמים רבות המודעים סובלים יותר, משום שהם מבינים, שאין להם את מי להאשים בסבלם מלבד את עצמם והם לא מצליחים למנוע את הסבל בכל פעם שהם היו רוצים בכך וזאת משום שאינם ערים.
אז אם אנחנו לא מודעים כדאי שנלמד איך להיות מודעים,
ואם אנחנו מודעים, כדאי שנלמד איך להיות ערים.
לא רק שזה לא מותרות,
זה הדבר הכי חשוב שעלינו לעשות פה.