אם להיות אמיתיים,
הבחירה בסוף היא
בין להיות מאושרים לבד,
או לסבול יחד עם הסביבה.
האם לתת לסבל של הסביבה להשפיע עלינו או שאנחנו נשפיע מהאושר שלנו על הסביבה.
כשבוחרים לצאת למסע להיות מאושרים, למסע אל השקט הפנימי, צריכה להיות הסכמה שלנו להיות חריגים בסביבה שלמרבה הצער, רובה מתלוננת, דואגת, כועסת, מפחדת וסובלת.
הבונוס למתמידים הוא, שגם אם לא יהיה עוד אחד כזה בכל הסביבה שלנו, נגלה שאנחנו לא באמת לבד.
נרגיש ונדע שכל היקום נמצא בתוכנו והדבר האחרון שאדם ער מרגיש זה שהוא לבד.
אך עד שנחווה זאת, עד שנתעורר, אנו צריכים לרצות זאת כל כך, שגם אם נהיה המאושרים היחידים בסביבתנו, זה עדיין יהיה שווה זאת.
כי בדרך, כשההתעוררות תתחיל, נגלה כמה סבל יש מסביבנו וכמה פחד יש מלוותר עליו.
אושר זו בחירה בחיים,
זו דרך חיים וזו המוכנות להיות שונה מרוב הסביבה.
זו ההחלטה שסבלנו מספיק, שאנו רוצים מספיק ושאם לא תהיה ברירה,
נעדיף להיות מאושרים לבד,
מאשר לסבול יחד.