אבא למה זה ככה?

ההזדמנות העצומה היא האפשרות לראות את החיים ממקום נקי, טהור, ללא פחד, עם אהבה.
כמו שילד רואה אותם.

זו דרך שיכולה לתקן עיוותים, לרפא חולאים ולשנות סדרי עולם.
לעשות את מה שנראה ״בלתי אפשרי״.

הסכנה הגדולה היא להפוך את הילד לגרסה הבוגרת והחרדה שלנו, על ידי ציניות, פחד והרמת ידיים אל מול העיוות עליו הוא הצביע בתום ונקיון לב.

הסכנה הגדולה היא לפספס את ההזדמנות לשינוי שמגיעה יחד עם השאלה הזו.

וכך כל דור מאלף את הדור שאחריו לקבל שככה זה:
– שמרבית הפוליטיקאים שמנהיגים אותנו משקרים על בסיס קבוע – ככה זה,
– שמכל שקל שאנו מרוויחים בעמל כפינו נשאר לנו אחרי כל סוגי המיסים 20 אגורות – ככה זה,
– שאבא צריך לעבוד כל היום ואולי יראה אותך לשעה בסוף היום – ככה זה,
– שאתה צריך ללמוד חצי מהיום, גם אם זה ממש ממש לא מעניין אותך – ככה זה,
– שהים מזוהם וכבר אי אפשר לרחוץ בו – ככה זה,
– שהיערות הולכים ונכרתים כדי לפנות מקום לגידול הבשר שכל כך דחוף לנו לאכול – ככה זה,
– שיש מקומות שאי אפשר לנשום בהם אויר נקי, אבל היי התעשיה שם פורחת – ככה זה.

אז אני מתעורר לרגע ואומר לילד שהוא צודק, שזה לא היה אמור להיות ככה.
שהתבלבלנו.
מאד.

אני עומד מולו מבוייש,
שזה העולם שאני מגיש לו בירושה.

עולם בו הכסף, הכבוד והכח הם המלך.
עולם בו לשקר זו נורמה רווחת
ואלימות היא הדרך המועדפת לפתור מחלוקות.

אני עוצם עיניים ונושם נשימה עמוקה.
אני מתחייב לו שאני עושה את החלק הקטן שלי כמיטב יכולתי כדי לשנות זאת.

אני מסביר לו שבגלל זה עזבתי תפקידים נוחים ומתגמלים מאד בהייטק.
בגלל זה ויתרנו על הרווחה הכלכלית שיכולנו להיות בה.
שהיינו בה.

בגלל זה אני יושב עם שרוואל בישיבה מזרחית בסלון שלנו
ולוקח אותם אחד אחד,
יד ביד,
בשליחות מקודשת,
לתוך השקט הפנימי,
לאהבה שבתוכנו,
הרחק מהפחד,
הרחק מהמחלות,
לתוך המציאות האמיתית שחווים,
כשמסירים מעלינו את שכבות הפחד והבורות.

וכל אחד מהם שמתעורר, נרפא ומשנה את חייו,
נותן לי כח להמשיך עוד.

זו הדרך שלי, אני אומר לו
ויש עוד רבים שעושים זאת בדרכם.
אתה תעשה את זה בדרכך,
אבל תעשה.
אחרת, מה שהיה הוא שיהיה.

כי זה הדבר החשוב ביותר – לזכור.

לזכור שכל דבר לפני שהשתנה
היה נראה בלתי אפשרי.

לזכור שזה לא חייב להיות ככה.

לזכור שאפשר אחרת.

לזכור שכל אחד משפיע ומשנה.

לזכור שלא הגענו לפה לדאוג לעצמנו ולהיות בודדים,

לזכור שהגענו לפה לחיות ביחד ולהיות מאוחדים
ודרך ״עצמנו״ נכיר ונאהב את ״האחרים״.
.
.
.
אבא למה זה ככה? הוא שואל.

זה ככה בני,
כי הרשינו לעצמנו להתבלבל.

אבל אתה בני אל תתבלבל,
תישאר פיכח ושואל
וכשלא יימצאו תשובות ראויות,
תקום ותתחיל לשנות.

לעולם אל תפסיק לשאול.

לעולם
אל תפסיק
להתפלא
ולשאול.