קטע משעשע שהיה לי בשישי בערב.
בדרך לארוחת הערב נכנסתי לחנות בתחנת דלק לקנות משהו.
בפנים דממה.
אמרתי ״שלום, מישהו בבית?״
נאדה.
מתקרב לדלפק ורואה בחור צעיר שרק קצה הראש שלו מבצבץ.
״מה נשמע?״ אני שואל בקול רם ובהתלהבות.
״עוד יום״ הוא עונה לי מרים אליי לרגע מבט משועמם מהטלפון שלו ומיד חוזר לטלפון.
אתם יודעים שתשובות כאלה מדליקות אותי.
הוא לא ידע.
עדיין.
שמתי לב שהוא קצת דומה לבן שלי אז כבר הרגשתי עוד יותר חיבה אליו.
אז אני שואל אותו ״תגיד חמוד כמה זמן נשאר לך פה?״
הוא עונה ״עד שש בבוקר״.
״לא, לא כמה זמן עד סוף המשמרת, כמה זמן נשאר לך פה על הכדור הזה?״ אני שואל.
הוא מסתכל אליי מופתע ועונה תוך כדי שהוא מרים את הראש והאצבע למעלה ״זה רק הוא יודע״.
״הבנתי״ אני אומר.
״ותגיד, אם היה נשאר לך רק שבוע, לא היית מעביר אותו…״ ואני מתחיל להתרגש לחייך ולהתלהב ואז הוא קם בפתאומיות, קוטע אותי ואומר בקול רם עם חיוך ענק ״צודק לגמרי הייתי עף על החיים״.
״נו, אז אנחנו לא יודעים ובוא נתנהג כמו מי שלא יודעים״ אמרתי.
״צודק אחי, איך אפשר לעזור לך?״ שאל בחיוך ענק ועיניים נוצצות כאילו היה אדם אחר.
מהרגע הזה קיבלתי שם יחס של VIP וכל האוירה שם היתה קלילה ושמחה.
הכל עניין של מודעות ובחירה.
* על הסיבה שהצעיר החמוד הזה הרגיש שזה "עוד יום" כשנכנסתי לחנות, אני מדבר בקטע הבא, מוזמנים להאזין: