השבוע פגשתי פיה,
אמיתית כזאת.

מהסוג שמזכיר לנו מי אנחנו
כשאנחנו מוותרים על הפחד
מוותרים על השליטה
ובוחרים בחיים.

כשהסתתרה בשיח,
היא היתה בתדר כל כך גבוה,
כל כך שונה מהמחבלים שעמדו מטרים ממנה,
שפיזית הם לא יכלו לראות אותה.

תודה עלייך מאיה אהובה,
יש לך שליחות גדולה פה
בעצם היותך.

 

*הפוסט שמאיה כתבה (שתורגם להרבה שפות ומעורר הדים בכל העולם):
הסיפור של מאיה אלפר מהמסיבה בנובה

דילוג לתוכן