שמתי לב לאחרונה למשהו מעניין.

מישהו שואל אותי משהו,
רגיל יותר או פחות,
אינטימי יותר או פחות,
וכשאני שואל בחזרה ״מדוע אתה שואל״,
פעמים רבות התשובה שאני מקבל היא ״סתם״.

חשבתי על זה קצת,
הרגשתי את זה קצת,
ולמרות שאני מבין שלפעמים יש מבוכה בלענות את הסיבה האמיתית (למרות שאין מבוכה לשאול את השאלה), אני חושב שאם אנחנו, במודע או שלא במודע, מסתירים את הסיבה האמיתית, מדוע שלא תוסתר מאיתנו התשובה האמיתית.

הרי שום דבר לא סתם.
לכל דבר ולכל שאלה יש סיבה.

אני מקשיב למילים היטב ורוצה להתייחס אליהן,
אני מרגיש את האנרגיה היטב ורוצה להתייחס אליה ברצינות, אז אם מישהו שואל אותי משהו סתם, מבחינתי הוא מתכוון לזה ואם זה סתם, אז התשובה לא ממש משנה ובטח לא צריכה להינתן בצורה אוטומטית, כי מה אנחנו עושים פה? סתם מעבירים את הזמן?

אז התחלתי להגיב לזה כך:
״אה אם זה סתם, אז התשובה שלי לא ממש חשובה, אז נגיד שעניתי לך 😊״.

במקום שאני אגיד לכם מה התגובות המשעשעות שאני מקבל, אני ממליץ לכם לבדוק את זה בעצמכם.

אולי אם נפסיק לענות לשאלות שנשאלות ״סתם״, זה יהפוך את השיח בינינו למודע יותר, ער יותר, משמעותי יותר, אמיתי יותר ונוכח יותר 😇🙏.

*בתמונה (לא) סתם עלה.

דילוג לתוכן