לשחות בנהר החיים

למדתי לשחות בכיתה ג׳.
אלה היו שיעורים בבריכה
של מכבי האש בראשון לציון.

מי שאימן אותנו
היה אביו של אלוף ישראל בשחיה.
בסיום הקורס אפילו הגעתי למקום ראשון
וזכיתי במדליית זהב
(אולי גם כי גנבתי מטר בקפיצה).

אבל רק 35 שנים לאחר מכן
התחלתי להבין
שיש קורס שחיה אחר
שכדאי שאלמד.
איך לשחות בנהר החיים,
מה זה אומר
ואיך עושים זאת.

הבנתי שללמוד מהעבר זה נהדר,
שלדמיין את העתיד
ולהציב לעצמנו מטרות ויעדים זה נפלא,
אבל הבנתי
וסוף סוף גם חוויתי,
שגם העבר
וגם העתיד
קרו ויקרו רק ברגע הזה.

למעשה הרגע הזה
הוא כמו נהר,
נהר החיים
והוא הרגע היחיד שקיים,
הרגע היחיד בו החיים קורים.
אין עוד מלבדו.

כל השאר זה זיכרון ודמיון
והיות וגם הזיכרון הוא סוג של דמיון,
יוצא שכל מה שאינו הרגע הזה
הוא דמיון.

מטורף לחשוב כמה מהחיים אנחנו מדמיינים.

אפשר לעמוד על גדות הנהר
ולראות את הזרם ממשיך –
זה כמו להיות תקועים בעבר
ואפשר לחתור מהר יותר מזרם הנהר –
זה כמו לדמיין את העתיד.

אך רוב הזמן
ורצוי שזו תהיה בחירה שלנו,
כדאי לשים לב
לזרם של הנהר
ולזרום איתו
בקצב שלו.
לא להיות יותר מדי מאחוריו
ולא יותר מדי לפניו.

מה שעשינו לפני 5 דקות
זה עבר
אך כשעשינו זאת
זה היה הווה.
מה שנעשה עוד 5 דקות
זה עתיד
אך כשנעשה זאת
זה יהיה הווה.

הווה = הוויה
הוויה = מי שאנחנו באמת = החיים.

היכנסו עם כל הוויתכם
לנהר החיים שברגע הזה.
הנהר לא יטביע אתכם,
הוא יטביע את כל מה שאתם לא.

לא במקרה באנגלית להיות נוכח בהווה אומרים:
Being present.
כלומר, להיות מתנה.

כשאנחנו נוכחים ברגע הזה,
אנחנו אחד עם החיים
ואנחנו מתנה לעצמנו, ליקירינו ולעולם.