דמיינו את הדבר הבא:
שישי בבוקר אתם לבד בבית.
לבד.
ובא לכם לאכול.
תכינו משהו נכון?

יופי.

סצנה שניה:
שישי בבוקר אחר ובא לבקר אתכם לארוחת בוקר מישהו שאתם ממש אוהבים ומעריכים.
בא לכם לאכול.
תכינו משהו נכון?

יופי.

השאלות שלי אליכם הן:
1. באיזה מהארוחות תשקיעו יותר זמן, נוכחות ואהבה?
2. איזה מהארוחות תהיה טעימה יותר לכם?
3. מה זה אומר לדעתכם על רמת האהבה העצמית שלכם? של כולנו? יכולה להשתפר?
יכול להיות שאנחנו אוהבים ומעריכים אחרים יותר מאשר את עצמנו?

כי אם אנחנו לא חושבים שמגיע לנו הטוב ביותר,
מדוע שמישהו אחר,
או החיים עצמם,
יחשבו כך?

אהבה עצמית.

אהבה עצמית זה לא אגואיסטיות.
המקור של אגואיסטיות זה פחד
ושל אהבה עצמית – אהבה וחיבור להכל.

כי אם לנו פחות נעים להיות בחברת עצמנו לבד,
מדוע שמישהו אחר ירצה להיות איתנו?

כי אולי זה נכון שאפשר לאהוב מישהו,
רק עד כמה שהוא אוהב את עצמו.
מה אתם אומרים?

ואולי אנחנו יכולים להכיר מישהו,
רק עד כמה שאנו מכירים את עצמנו.

האם אנחנו באמת מכירים את עצמנו?

להחזיר את שרשרת האושר שלנו אלינו,
זו אהבה עצמית וזו הדרך לחיות חיים של חופש ואושר שאינו תלוי בכל דבר שמשתנה סביבנו
(כתבתי על כך בהרחבה במאמר ״שרשרת האושר״).

אני פה בשבילכם
ולשם כך.
דילוג לתוכן