אם הייתי ראש הממשלה

1. אם הייתי ראש הממשלה
הייתי ממנה סביבי את האנשים החכמים והמוכשרים ביותר בתחומם.

2. הייתי מוודא שלפני כל החלטה גורלית
כל הדיעות השונות נשמעות,
גם ובמיוחד הדיעות של מי שיושפעו מההחלטה.

3. הייתי דואג לכל האזרחים לפי צרכיהם השונים כדי שיוכלו לחיות ברווחה, בריאות ואושר.

4. הייתי נפגש באופן קבוע ואישי עם אזרחים שונים ומקשיב להם.
הייתי ממש מקשיב להם.

5. הייתי מקים גוף בריאותי מעל בתי וקופות החולים, שהיו אגב משנים את שמם לבתי וקופות המבריאים, כי לכל מילה יש משמעות ותדר שמשפיעים על המציאות.

הגוף הזה היה כולל בתוכו את כל סוגי הרפואה שעובדת ומביאה לתוצאות חיוביות ועוסקת גם במקור של המחלות ולא רק בסימפטומים.
הייתי דואג לשנות את הרפואה בארץ באופן כזה שתמיד המקור יטופל ולא הסימפטום.
כלומר, לא להשאיר אדם עם מחלות רקע שמטופלות בכדורים, אם אפשר לעזור לו לשנות אורח חיים ולהבריא.

הייתי מכשיר יועצים רפואיים אשר מבינים את החיים, היקום ואת הקשר בין גוף האדם והאנרגיה שבתוכו ומסביבו ולא מתייחסים לאדם רק כערימה של תאים ביולוגיים פיזיים אשר נקראים גוף ובזמן מחלה נלחמים באותו הגוף באלימות תרופתית או טיפולית פולשנית, או כורתים ממנו איברים.

טיפול תרופתי או טיפולי אלים ופולשני יהיו רק כמוצא אחרון ולא כברירת מחדל ראשונה כמו המצב היום.

אדם יורשה לעסוק ברפואה ולעזור לאחרים להירפא רק לאחר הכשרה בה יחווה ויבין מהי תזונה נכונה, מדיטציה, שקט פנימי, בריאות, כושר, אושר והביולוגיה של הגוף
ורק כאשר הוא עצמו נמצא במצב בריאותי מאוזן, עם שקט פנימי ומאושר.

הקורונה, אגב, היתה מקבלת יחס של וירוס כמו וירוסים רבים אחרים, יחד עם חיזוק המערכת החיסונית ושמירה על אוכלוסיות פגיעות יותר.
המשק היה חוזר מיד למצב נורמלי והמסיכות היו חוזרות לשימוש בפורים בלבד.

ולגבי הרווחים של חברות התרופות וכל בעלי האינטרס האחרים – זה עניין שלהם לא שלנו.

6. אם הייתי ראש ממשלה הדבר הכי חשוב היה שהאזרחים יהיו מאושרים.

אני ארשום זאת שוב כי זו תפיסה מאד חשובה ונדירה בעולם שלנו:

אם הייתי ראש ממשלה הדבר *הכי חשוב* היה שהאזרחים יהיו מאושרים!

מאושרים גם בזכות מצב חייהם החיצוני ובעיקר בזכות פיתוח יכולת עצמאית להרגיש מאושרים מבפנים ללא כל סיבה חיצונית.

הייתי ממנה שר אושר,
שר שאחראי על מדד האושר של האזרחים.
השר הזה היה נמדד כל שנה וכל 3 שנים
ורק אם חל שיפור בתוצאות עבודתו היה נשאר בתפקיד.
תחתיו היו פועלים יועצי אושר בכל הקהילות בארץ.
בכל ארגון של מעל 100 עובדים היה תפקיד של יועץ אושר ארגוני
ותפקידו העיקרי היה לכוון ולהדריך את העובדים לחפש את האושר והשקט בתוכם ולא בחוץ.

7. הייתי מוודא שאף אזרח לא מפחד
לא ילד בן 4
ולא זקן בן 84

אף אזרח לא מפחד
מאף אחד ומשום דבר

לא מאלימות ברחוב
לא מאלימות במסגרות החינוך
לא מאלימות בתוך המשפחה
ולא מאלימות משטרתית שלטונית או משפטית
לא מדאגה כלכלית
ולא מדאגה בריאותית

8. הייתי דואג להרחיב מאד את סמכויותיהם של ראשי הערים והופך אותם לראשי קהילות.
הם מכירים הכי טוב את תושביהם ואת הצרכים שלהם.

9. אם הייתי ראש ממשלה
הייתי באהבה לכולם
ולא הייתי מפחד משום דבר
כי ראש ממשלה שמונע מפחד
הוא אדם סובל ומסוכן
שעלול לזרוע סביבו הרס רב.

אזרח אחד שמפחד יכול לעשות נזק מועט מאד למדינה,
ראש ממשלה שמפחד,
עם כל האמצעים האדירים שעומדים לרשותו,
יכול לעשות נזק אדיר ולשנים רבות.

לכן חשוב מאד שראש ממשלה יהיה אדם שמונע מאהבה ולא מפחד.

פחד זו אחת המחלות המדבקות ביותר אצל בני האדם
והיא משמשת כנשאית ומצע למחלות נוספות ״המתלבשות״ עליה כגון: בורות, נצלנות, כוחנות, רוע, שקרים, מחלות פיזיות ונפשיות ועוד.

10. הייתי שואל בסיום כל שנה את האזרחים
אם הם מרוצים ממני.
לא מרוצים? אני קם והולך.

הייתי זוכר שאני חייב לעם, לא הוא לי.
אני עובד אצלו, לא הוא אצלי.

11. הייתי דואג לאושרם ולעושרם של כלל האזרחים ולא רק של קבוצה קטנה.

אם הייתי ראש הממשלה
הייתי מוודא שאף אזרח לא מפחד מכלום,

כי אין באמת ממה לפחד
יש מה לאהוב.