אנשים הם לפעמים קצת מוזרים.

הם אומרים שהם רוצים לדעת מהי האמת
אבל כועסים כששומעים אותה.

רוצים להפסיק את רצף המחשבות
אבל לא מוכנים לשבת לצפות בהן.

רוצים שקט פנימי
אבל לא מוכנים לוותר על הרעש.

רוצים לאהוב
אבל לא מפסיקים לפחד.

רוצים שיאהבו אותם
אבל לא אוהבים את עצמם.

רוצים ליהנות עכשיו
אבל מוטרדים מהעבר והעתיד.

רוצים להיות מאושרים
אבל לא מפסיקים להתלונן.

רוצים להיות חופשיים
אבל לא מפספסים אף הזדמנות להישאר בכלא הפנימי.

רוצים לבחור בחיים
אבל לא מוותרים על הפחד והשליטה.

רוצים שיהיה שלום עולמי
אבל לא יודעים איך להיות בשלום פנימי.

אנשים לא זוכרים שהם כבר אהובים ומושלמים. אם רק היו זוכרים זאת, היו מרגישים את האהבה שהם וזוכים בגן עדן עלי אדמות.
גן עדן וגיהנום אלה לא מקומות בשמיים, אלא מצבי תודעה פה בחיים האלה.

צרו לכם גן עדן. כאן. עכשיו.
זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים.

דילוג לתוכן