דחיית סיפוקים

הנה סיפור ששמעתי לא מזמן.

לפני כשנתיים היו 2 חברים
ולשניהם היו 200,000 שח פנויים.

שניהם גם אהבו מאד את חברת טסלה ומוצריה.

הראשון החליט לקנות את אחד מרכבי הטסלה הראשונים שהגיעו לארץ.
השני גם קנה טסלה אבל לא את המכונית, אלא את המניה.

כעבור שנתיים זה היה מצבם:
לראשון היה רכב טסלה בן שנתיים
ולשני היו 3 מיליון ש״ח.

מזל?
אולי גם, אבל יש פה הרבה יותר ממזל.

יש פה יכולת לדחיית סיפוקים מיידיים
כדי ליהנות יותר בהמשך.

למה אני מספר לכם את זה?
כי זה הזכיר לי את מה שאני עושה.

כן, לפעמים קל יותר להשקיע את הזמן והכסף במשהו אחר,
איזה טיפול חד פעמי,
או אולי לקחת כדורים נגד משהו
כדי להקל מיידית.
זה בסדר.

אני רק אומר,
שלפעמים דרכי הקיצור
הן הארוכות ביותר.
גם כך התהליך איתי
הוא קצר מאד יחסית.

האם אנחנו מסוגלים לדחות סיפוקים?
האם אנחנו מוכנים להשקיע בעצמנו גם אם התוצאות לא יהיו באותה שניה?

אני חושב שכולנו לפעמים דוחים סיפוקים ולפעמים לא.
העניין הוא רק לעשות זאת מתוך בחירה פנימית חופשית ומודעת.
זה יעשה את כל ההבדל.