הגוף שלך צודק.

כשהוא בריא,
כשהוא חולה,
כשהוא נעים,
כשהוא כואב,
כשהוא חלש,
כשהוא חזק,

הוא צודק.
תאמין לו.

תקשיב לו,
תכבד אותו,
תטפל בו בחכמה.

רק דבר אחד אל תעשה:
אל תריב איתו.

באמת,
זה לגמרי מיותר ורק יעשה יותר נזק.

אל תכעס עליו,
אל תתבייש בו,
אל תתאכזב ממנו,
אל תהיה מתוסכל ממנו.

כי הגוף שלך הוא תוצאה של כל מה שהזנת לתוכך ולתוכו:
רגשית,
שכלית,
פיזית
ובעיקר רוחנית.

בין אם במודע או לא,
בכוונה או לא,
אתה הזנת את זה.

הגוף שלך לא ״בוגד בך״.
הוא בסך הכל התוצאה,
אתה התהליך,
אז שחרר אותו מהאחריות
וקח אותה אתה.

אל תרד יותר מדי גם על עצמך.
עשית הכי טוב שלך.

מה אתה אומר?
הכי טוב מעפן?

יכול להיות,
אבל זה עדיין היה הכי טוב שלך אז.

איך אני יודע?
כי זה מה שעשית…

אז שחרר וסלח לעצמך.

סלח גם לגוף שלך
וכמו שלא תכעס (או אולי כן ?) על הנורה של הדלק שנדלקת ברכב,
אל תכעס על הגוף כשמשהו לא מאוזן ונעים בו.

הוא, כמו הנורה ברכב,
מתריע בפניך שיש משהו שכדאי שתשים אליו לב, לפני שתעשה נזק גדול באמת
וטוב שיש התרעה כזו.
טוב מאד.
תגיד לו תודה.

ייתכן והוא מתריע על מזון לא מתאים,
על סטרס במערכת,
על חוסר שקט פנימי,
על חוסר אושר,
על חוסר נוכחות ברגע הזה,
או על כל דבר אחר.

תקשיב לגוף שלך
ותקן את דרכיך בהתאם אם צריך,
כי הגוף שלך צודק.

דילוג לתוכן