אתם מפוטרים.
כולכם.

פיטרתי אתכם ופטרתי אתכם מלהיות אחראים לאושר שלי.

זהו.
זה באחריות שלי.
מקווה שאתם מרגישים הקלה וחופש ונושמים לרווחה.

ולמקרה שלא קיבלתם את ההודעה – אז גם התפטרתי.
התפטרתי מלהיות אחראי לאושר שלכם או של מישהו אחר.

אז מה עושים מכאן?

אני מציע שכל אחד ייקח אחריות על האושר של עצמו ויחד נחגוג את הקלילות, החופש וההתעוררות שהפיטורים ההמוניים האלה מאפשרים.

כי פיטורים הם אולי לא נעימים ומפחידים לפעמים,
אבל הם יכולים להיות הבסיס להתחלה חדשה ומוצלחת יותר.

דילוג לתוכן