החופש מהמחשבות

כמה מחשבות על מחשבות.

מחשבות זה טוב או רע?
אנחנו בעדן או נגדן?

להולכים בדרך במסע הרוחני לעיתים נוצרת תחושה שמחשבות זה לא טוב.
מדוע?
משום שהתחושה היא שהן עומדות בדרכנו אל השקט הפנימי ומשום שהן לעיתים לא נעימות, מציקות, מפחידות או עצובות.

לפני 3000 שנה אמרו במזרח שהחופש האמיתי הוא החופש מהמחשבות.
הם לא התכוונו שלא טוב לחשוב או שלא צריך לחשוב. ממש לא.
הדגש שלהם היה על החופש.

אז למה הכוונה בחופש ממחשבות ומדוע טוענים כבר אלפי שנים שזו ההתעוררות, ההארה והמזור לסבל האנושי?

תראו, זה כמו שנשאל ״אוכל זה טוב?״
התשובה שלי היא: תלוי.
אוכל כשאנחנו רעבים זה דבר נפלא.
אבל אם יכריחו אותנו לאכול כשאנחנו שבעים, זה יהיה מיותר לגמרי ומאד לא נעים.

אני זוכר חוויה מסויימת מהטירונות בצבא לפני יותר מ 30 שנה:
עמדנו בשורה קבוצה של חיילים בחום של יולי-אוגוסט, אחרי מאמץ גופני עצום, מזיעים בטירוף, והמפקדים הכריחו אותנו לשתות מים.
מלא מלא מלא מים.
כוונתם היתה טובה – למנוע מאיתנו להתייבש ולהתעלף.
אבל לא היה לנו חופש בחירה – אולצנו לשתות עד שהם אמרו שזה מספיק ולא עד שהגוף שלנו אמר.
והגוף אמר.
חלקנו שתו כל כך הרבה מים עד שהתחלנו להקיא.
זה כבר לא הרגיש כמו בריאות אלא יותר כמו חולי.
זה כבר לא היה נעים.

אז מים זה טוב?
ברור שכן?
אז כן, מים, כשאנחנו צריכים מים וכשאנחנו צמאים זה מתנה אדירה.
תשאלו מישהו שלא שתה יומיים אם מים זה טוב…
אבל תשאלו מישהו ששתה הרגע ליטר מים אם מים זה טוב ובא לו עוד ותראו מה הוא יענה…
מעבר לנקודה מסויימת מים נהיים עול, לא נעימים, עד כדי סבל.

כך גם עם כל דבר אחר בחיינו.
הכל תלוי במינון, בתזמון וברמת החופש שיש לנו לבחור.

גם עם מחשבות, הכל תלוי במינון ובתזמון:
לחשוב כשאנחנו רוצים או צריכים לחשוב זה נפלא.
אי אפשר לחיות חיים אנושיים ללא מחשבה.
טוב מאד שיש לנו מחשבות.
אבל לחשוב 50,000 מחשבות ביום כשאת רובן לא אנחנו בחרנו ורובן על מה שהיה (״העבר״) ומה שיהיה (״העתיד״) בזמן שהחיים קורים תמיד רק עכשיו – זה כבר בעייתי. מאד.
זה גורם לחווית חיים מאד לא נעימה ומאד לא בריאה, עד כדי ייצור מחלות ועד כדי מוות.

חופש ממחשבות לא אומר שלא נחשוב יותר, אלא שנחשוב כשאנחנו רוצים לחשוב.
שיהיה לנו יותר חופש בזה.
יותר אפשרות בחירה, גם אם לא מלאה.
בתהליך שיצרתי וקראתי לו ״המסע אל השקט הפנימי״ אנחנו מתאמנים ולומדים איך להשיג יותר חופש מהמחשבות שלנו.

מי שיש לו יותר חופש
במתי ומה הוא חושב,
במתי ומה הוא אוכל,
במתי ומה הוא שותה,
במתי ומה הוא עושה,
הופך ליותר מאושר.

חופש נותן לנו אושר.

חופש הוא המתנה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולאחרים.
והחופש הפנימי, החופש מהמחשבות, חשוב לא פחות מהחופש החיצוני.
למעשה, במידה רבה, רמת החופש הפנימי שלנו תקבע את רמת החופש החיצוני שיש לנו.

בתהליך אנחנו עושים זאת לא על ידי נסיון לקבוע מה נחשוב ומתי.
יכול להיות שיש מי שזה עובד לו וזה בסדר גמור.
לי זה לא עבד.
אני מלמד רק את מה שעבד לי.
אני מלמד רק את מה שאני חווה ויודע שאפשרי.

לפני 7 שנים קמתי בוקר אחד ונהייתה לי דממה בראש. שקט מוחלט.
אחרי זמן מה שחשבתי שהיה כמה דקות והתברר שהיה כמה שעות, הגיעה המחשבה הראשונה והיא היתה שהשתגעתי.
כשהבנתי שלראשונה בחיי לא חשבתי במשך כמה שעות אף מחשבה, הייתי בטוח שאיבדתי את השכל שלי.
איזה אדם שפוי לא חושב כמה שעות?
אבל אז בחנתי את עצמי וגיליתי דבר שאז הדהים אותי, דבר שעד אותו יום קראתי עליו רק בספרים וסיפורים רוחניים:
גיליתי שאם אני שואל את עצמי שאלה שאני אמור לדעת עליה את התשובה כי היא חלק ממה שעשיתי בחיים – מגיעה תשובה.
אם אני רוצה לדעת משהו, אני בוחר מחשבה ואז מיד מגיעה התשובה.
אבל וזה אבל ענק: אם אין לי שאלה – יש דממה.
יש שקט עמוק ונעים ותחושה של פשטות ואהבה.

אחרי כמה ימים בשיחות עם כמה אנשים גיליתי שזה הרבה יותר מדהים מזה.
גיליתי שאם מישהו שואל אותי שאלה, נגיד על החיים, שאלה שמעולם לא שמעתי ולא ידעתי את התשובה עליה ולכן גם לא השבתי עליה עד אותו הרגע, אני פתאום יודע את התשובה ובבהירות מדהימה.
התשובות החלו להופיע והן הופיעו רק כשהיו שאלות.
כשלא היו שאלות היה שקט עמוק ונעים.
ואז ורק אז הבנתי למה הכוונה האמיתית בלצאת לחופש מהמחשבות.
רק אז הבנתי שלא רק שלא חייבים לחשוב כל הזמן, אלא שיכולה להיות להיות לנו גישה לא רק לשכל הפרטי שלנו מתי שאנחנו רוצים, אלא גם לידע עצום שקיים ביקום.
ידע שכל מה שצריך כדי להיחשף אליו זה לדומם את מנוע המחשבות, להפסיק למחזר אינסוף פעמים את כמות המידע המוגבלת מאד שאספנו על החיים עד אותו הרגע ולהיפתח לערוץ מידע חדש ואחר.

חודשיים לאחר מכן התחלתי להעביר את ״המסע אל השקט הפנימי״ ואני בהודיה עצומה על הזכות ללוות בתהליכים משני חיים את מי שהחיים הובילו למסע הזה.

אם יש בכם קריאה פנימית לשמוע ולהבין יותר לעומק במה מדובר ומה זה יכול לעשות עבורכם, דברו איתי.
אני כאן בשבילכם.

כשהייתי ילד וכבן לאמא מורה, חשבתי שהחופש הגדול הוא הימים בהם לא הולכים לבית הספר ביולי-אוגוסט.
לפני 7 שנים,
בגיל 43,
הבנתי שהחופש הגדול
הוא החופש מהמחשבות.