אנחנו חיים בדור בו
מגיעים מצד לצד של המדינה
בטיסה ישירה וקצרה

מגיעים למדינה אחרת תוך מספר שעות

מחזיקים בכף היד סלולרי
עם מידע אדיר
על כל מה שמישהו אי פעם
חשב לכתוב או לשיר

יכולים להעביר כספים מהמטבח
יכולים לצפות בקצה השני של העולם
מכל מסך

מדליקים אש
ומתקלחים במים חמים
בלחיצת כפתור

מכל תולדות ההיסטוריה של האנושות,
אנו הדור עם האמצעים הטכנולוגיים
הכי נוחים ומתקדמים למחיה נעימה וקלה

היינו אמורים להיות הדור הכי מאושר,
הכי שמח, הכי מסופק והכי שליו.

בעיות שהטרידו את סבא שלנו
ואת סבא של סבא של סבא שלנו,
כבר לא קיימות עבורנו

הטכנולוגיה הפכה המון דברים לקלים ופשוטים

אי הנוחות הפיזית שהיתה קיימת
לאורך כל תולדות האנושות,
נמצאת בשליטה שלנו בכף היד בפשטות

אנחנו אדוני מזג האויר!
טוב, לפחות בחדר בו אנו נמצאים
אך אפילו זה,
לא היה כך לפני כמה עשרות שנים.

אז איך קרה שהנוחות המדהימה הזו הפכה לנטל?
איך קרה שהפשטות הפכה לסבל?

איך קרה שהדור שנהנה מהטכנולוגיה והנוחות הכי גדולה בהיסטוריה של האנושות,
הוא הדור שסובל הכי הרבה
מאי שקט,
מחלות,
כעסים,
תלונות,
פחדים,
בלבול
ובדידות?

איך זה קרה?
ומה עלינו לעשות כדי לשנות את התמונה?

האם איבדנו את השקט שלנו
בשביל נוחות מדומה?

ומה היו אומרים עלינו אבותינו
שחיו לפני מאות שנים?

האם היו משתוממים, כועסים או מבינים?

האם ההוא שניסה להדליק אש במערה
היה מבין את זה עם המצית והתלונה?

האם האמא שנסעה שבועות כדי לפגוש את בנה
היתה מבינה את הכעס על העיכוב בטיסה?

ומה היו אומרים התלמידים שישבו בקיץ בכיתה מזיעים?
ואלה שישבו באוהל?
ומתחת לעצים?

יש לנו נעליים שונות לבית, לים, לטיפוס וריצה,
לריקוד, הליכה ולעוד מסיבה

מלא מסכים
מלא בגדים
ומלא דברים שלא צריכים

אוגרים ואוגרים
חוששים לזרוק
בשביל עוד זיכרון אחד מתוק

ומהשקט שלנו מה נשאר
אולי
השארנו אותו על ההר

כשעוד חיינו בטבע
וביקרנו בעיר
לפני שהעדפנו
אורח חיים מהיר

כיצד הפכנו את הברכה לקללה
כיצד התבלבלנו

מה קרה?

לאן השקט שלנו נעלם
תגיד לי לאן
ריבונו של עולם

כי כך זה לא יכול להימשך
נראה שצריך פה שינוי
ארוך ומתמשך

ואולי חייבים קצת לוותר
על יתרונות הנוחות
כדי ליהנות שוב מהפשטות

לוותר על עוד בגד נוצץ
כדי לשים לב
לכוכב מנצנץ

לוותר על מכונית יותר חדשה
כדי לשבת סתם כך בחורשה

כי בעולם משוכלל ומלא כח
זה רק הייאוש
שנעשה יותר נוח

ואולי אם נעצור לרגע
ונפסיק למהר
נסבול פחות
ונתחיל להתעורר.

דילוג לתוכן