הנה נושא שאני פוגש המון בתהליכים איתי וזה הסבר מקוצר מאד למה שאני חושב על זה:
אף אחד מעולם לא התנהג 100% מהזמן כמו שרצינו.
זה לא קרה ולא יקרה.
גם אנחנו לא מתנהגים 100% מהזמן כמו שהיינו רוצים, אז מה לנו כי נלין על אחרים?
אולי הגיע הזמן שנבין שכאשר אנחנו כועסים, נעלבים או מאוכזבים ממישהו (ואלה רגשות לגיטימיים ואנושיים), זה בעצם אומר שמישהו התנהג לא כפי שהיינו רוצים שהוא יתנהג ואיננו מרוצים מכך שהוא התנהג כפי שבא לו ולא כפי שבא לנו.
אולי הגיע הזמן שנבין את זה ונשחרר את הנסיונות לשלוט בסביבה שלנו ונתרכז בלהשיג שליטה טובה יותר על עצמנו.
זה המפתח האמיתי לחופש שלנו ולחופש של מי שסביבנו.
זה אגב לא סותר את זה שאם לא נעים לנו עם התנהגות של מישהו, אפשר להסביר לו איך אנחנו מרגישים ואפשר גם ללכת ממנו אם זה מה שאנחנו רוצים.
פשוט כשנהיה מודעים לכתוב כאן,
נסביר אחרת,
הוא ישמע את זה אחרת,
וגם אם נלך ממנו,
נלך אחרת.