אם אתה רץ אחרי המחשבות שלך,
כמו כלב שרץ אחרי מקל שזורקים לו,
מה הפלא שהמחשבות לא מפסיקות להגיע?
הראש רואה שאתה מגיב וממשיך לייצר עוד ועוד מחשבות.
הוא רואה שאתה מביא את המקל שהוא זורק וממשיך לזרוק עוד ועוד מקלות.
עבודתי החשובה ביותר
היא להראות לאנשים איך לא לרוץ באופן אוטומטי אחרי המחשבות שהראש שלהם מייצר ללא הרף.
כשלומדים לעשות את זה, מפסיקים ׳להביא את המקלות׳ שהראש זורק ורק מתבוננים בהן, הראש לומד שאין טעם לזרוק מחשבות מתי שבא לו (אין טעם לזרוק יותר, אם לא קורה איתן כלום), יוצאים לחופשי מהשליטה של הראש בנו והופכים למאסטרים של חיינו.
ואז מתגלה מרחב אינסופי של שלווה עמוקה.
שאתה שולט בו.
וכשזה הופך למצב קבוע, התעוררת.