החיבור לרגע הזה הציל אותי כל כך הרבה פעמים.
לפעמים הוא הציל אותי כמה פעמים ביום.
הציל ממה?
ממה לא.

הוא הציל אותי מדאגה חסרת תועלת (Worry) והשאיר אותי בדאגה מעשית ויעילה (Take care),
מלשקוע במחשבות על העבר,
מאינספור תאונות דרכים,
מפחד משתק,
מלא לסלוח,
מלא לקבל,
מלשנוא,
מלשפוט ולבקר, בעיקר אותי,
מלהדחיק את הרגשות והתחושות בגוף שלי,
מלפספס את החיים, שקרו, קורים ויקרו רק ברגע הזה.

הרגע הזה מציל אותי ועוזר לי לחיות, להגשים ולהעז.
הוא עוזר לי לתת את המתנה שלשמה הגעתי לפה ולדייק אותה כל הזמן.

אם הייתי מקבל שקל על כל פעם שמישהו אמר לי "אבל חייבים לחשוב על העתיד ולתכנן אותו", ועל כל פעם שאני אמרתי זאת בעבר, היו לי כמה אלפי שקלים.
כאילו שאני לא מתכנן את העתיד,
כאילו שלתכנן את העתיד עומד בסתירה בלהיות מחובר לרגע הזה,
כאילו שהזמן שבו תכננו, מתכננים או נתכנן את העתיד, כל זמן, הוא לא ברגע הזה כאן ועכשיו. תמיד.

אין כאן באמת סתירה.
כשאנחנו מתכננים את העתיד אנחנו עושים זאת עכשיו וכשהעתיד הזה יגיע הוא יהיה עכשיו.
אפשר להיזכר ואפשר לדמיין אבל העכשיו, הרגע הזה, הוא הזמן היחיד בו החיים קורים.

אפשר להבין זאת עם השכל (אולי) ואפשר לחוות את זה, וזה משהו אחר לגמרי כשההבנה הזו הופכת להיות חלק מאיתנו.
איכות חדשה נכנסת לחיינו.
איכות של שקט ובהירות, שלווה ובטחון.

וחוץ מזה,
כמה שעות מהשש עשרה שעות שאנחנו ערים ביום צריך לתכנן את העתיד? חמש עשרה?
לא. הרבה פחות, נכון?
אז התירוץ הזה של המיינד שלנו שישר קופץ ומזדרז "להגן על העתיד" הוא רק תירוץ לא להתחבר לרגע הזה, משום שהמיינד שלנו כבר לא רגיל להיות מחובר לחיים ברגע הזה, ולכן הוא קופץ כדי בעצם להגן על עצמו.

בעולם המערבי בגיל מאד צעיר המיינד לומד לחשוב מחשבות בעיקר על מה שהיה ומה שיהיה.
אם לא נעשה לגבי זה משהו אקטיבי, זה יילך ויחמיר עם השנים ויביא לנו חוסר שקט, חרדות, מחלות ועצבות.

הרגע הזה הציל אותי
והוא הציל אותי ועדיין מציל אותי ביותר דרכים משאני יכול לספר.
הוא הציל אותי ואני בהודיה אינסופית על החיבור אליו, כי החיבור אליו הוא החיבור לעצמי ולהכל.
לבריאה,
לחיים,
ליקום,
לאלוהים,
לאיך שנרצה לקרוא לזה.

נקודת החיבור היחידה אליהם היא באמצעות הרגע הזה.
עוד אף אחד לא מצא נקודת חיבור אחרת, משום שאין כזו מלבד הרגע הזה.
זה כל מה שיש.
כל השאר זה זיכרון או דמיון, שכאשר הם קרו/יקרו זה היה/יהיה ברגע הזה, וכשניזכר/נדמיין זה יכול לקרות גם, רק ברגע הזה.
אף אחד מעולם לא עשה שום דבר שלא ברגע הזה,
שום דבר מעולם לא קרה שלא ברגע הזה (של אותו הרגע, מצחיק לומר).

זה כל מה שיש.
כשנתחבר אל הרגע הזה נתחבר לאור, לאהבה ולגאולה.
.
.
.
איך אני יכול לעזור לכם בחיבור לרגע הזה?
* באתר שלי יש מאות מאמרים שקריאה שלהם מחזירה אותנו לרגע הזה.
https://saarbaron.co.il/

* בערוץ הסאונדקלאוד שלי (סאונדקלאוד זו אפליקציה חינמית נחמדה להאזנה לתכנים) יש תכנים נעימים, מאירים ומעוררים להאזנה, שעושים בדיוק את זה.
קראתי לערוץ שלי "מכון אושר", כי זה מקום אליו נכנסים להתאמן על שרירי האושר שלנו 😇.
https://soundcloud.com/saar-bar-on

* וכמובן יש את התהליכים איתי למי שרוצה לקחת את זה לשלב הבא ולהעמיק את השקט הפנימי, לשפר את הבריאות וללמוד איך להפוך את החיבור לרגע הזה לנמשך ולכזה שיותר תלוי בו ופחות בנסיבות החיצוניות.
פרטים באתר או אצלי.

חג שמח ומלא באור ואהבה ✨❤️.

דילוג לתוכן