התאריך

– אחי אתה חייב לגלות לי מה התאריך שלך?
– איזה תאריך?

– איזה תאריך? איזה ג׳וקר אתה יה אללה.
– באמת אני לא מבין.

– די נו, משהו אתה, תמיד היית מצחיק, עוד בצבא.
– אחי, אין לי מושג על מה אתה מדבר.

– באמת?
– באמת.

– די נו, אתה יודע למה אני מתכוון ואני יודע שאתה יודע את התאריך הזה.
– תגיד אתה על סמים או משהו?
אומר לך לא יודע.

– טוב טוב תירגע.
אני מדבר על תאריך המוות שלך כמובן.
– מה???

– כן ברור.
– מה ברור? אתה מרגיש טוב? הכל בסדר בבית?

– האמת שכן, ואתה?
– אני בסדר. קצת המום.
מה נסגר איתך שואל אותי על הבוקר שאלות כאלה?

– מה, זה לא בסדר?
– לא אחי זה לא בסדר.
הבהלת אותי עכשיו.

– אה, סליחה נשמה לא התכוונתי.
– בסדר, אבל מאיפה זה בא לך פתאום?

– ממך.
– ממני? מה זאת אומרת ממני?

– שמתי לב פתאום שאתה כל הזמן מודאג וחושש, נעלב בקלות, כועס בקלות, מלא ביקורת על עצמך ואחרים, חסר שקט כזה.
– אוקיי, ומה זה קשור לשאלה המטומטמת שלך?

– אה זה פשוט.
– נו איינשטיין, שתף אותי.

– פשוט נראה לי שאם היית יודע לדוגמה שתמות בעוד שבוע, או אפילו היום בלילה, לא היית מתנהג ככה וחווה כך את החיים. היית מנצל כל רגע לשמחה, נוכחות ואהבה. אני צודק?
– נניח שכן אז מה?

– נניח או כן?
– כן, נו אז מה קרציה?

– אז אם אתה לא מתנהג ככה,
זה אומר לי 2 דברים:
1. שאתה יודע שיש לך עוד הרבה הרבה זמן עד שתמות.
2. אולי אפילו אתה יודע אפילו תאריך מדוייק.
אחרת, כמו שהודית בעצמך,
היית מתנהג אחרת.
– וואלה.

– כן. אני אשמח לשמוע שאני טועה או לשמוע מה התאריך.

שתיקה של דקה.

– האמת אחי, שאתה גם צודק וגם טועה.

– וואלה, תסביר.
– אני לא יודע מתי אמות אז בזה אתה טועה, אבל אתה לגמרי צודק שאני מתנהג כאילו שאני יודע.

– וואו תובנה חזקה.
– כן, בזכותך.

– אז מה?
– מה?

– יש מצב שתמות היום?
– מקווה שלא אבל תכלס יש סיכוי כזה.

– כן גם אצלי. בעסה.
– כן, אז מה עושים?

– חיים.
– חיים.

– עכשיו?
– עכשיו.

– טוב אז נתראה מחר.
– אולי.

– אולי.