אם אתה רוצה שאנשים יאהבו אותך,
קודם אהוב את עצמך.
אם אתה רוצה שאנשים יפרגנו לך,
קודם פרגן לעצמך.
אם אתה רוצה שאנשים יקבלו אותך,
קודם קבל את עצמך.
אם אתה רוצה שאנשים יבינו אותך,
קודם הבן את עצמך.
אם אתה רוצה שאנשים לא ישפטו ויבקרו אותך,
קודם הפסק לשפוט ולבקר את עצמך.
אם אתה רוצה שאנשים לא יפחידו אותך,
קודם הפסק להפחיד את עצמך.
אחרת,
כשהסדר הוא הפוך,
כשאנחנו מתנים את היחס לעצמנו ביחס שאנו מקבלים מבחוץ,
כשאנחנו תלויים ביחס שאנו מקבלים מבחוץ,
יש חוסר שקט ופחד,
יש בדידות,
יש דרמה,
יש פחד,
ויש סבל.
כאשר אנו שמים את הפוקוס פנימה ומוכנים לקחת אחריות על חיינו אנו מגלים שהחיים לא "קורים לנו" אלא "קוראים לנו": לשים לב אליהם, ליצור אותם, להתעורר, להגשים את הפוטנציאל שבנו,
בדיוק כפי שחלמנו ורצינו,
בדיוק כפי שהם יכולים להיות.
מי שיש לו חופש פנימי,
יכול לתת חופש לאחרים
ומי שנותן חופש לאחרים
עוזר להם למצוא את החופש בתוכם.
היש מתנה גדולה מזו?