– אם היית יכול לתת לי רק טיפ אחד לחיים מה הוא היה?
– שמור מרחק.

– נכון, זה מאד חשוב לשמור מרחק בכביש. הרבה מהתאונות נגרמות בגלל שאנו לא שומרים מספיק מרחק. אבל לא התכוונתי טיפ לכביש, אלא לחיים.
– זה היה טיפ לחיים לא לכביש והרבה מהתאונות בחיים נגרמות כי לא שמרנו מרחק.

– לא שמרנו מרחק ממה? תסביר בבקשה. 
– אוקיי. נכון יש לך מחשבות?

– כן.
– ונכון שיש לך גם רגשות?

– כן.
– ונכון שכשיש לך מחשבה או רגש אתה לא שומר מרחק מהן?

– מה זאת אומרת?
– אני אתן לך דוגמה: נגיד שיש לך רגש של עצב, אתה לא אומר ״יש לי רגש של עצב״, אלא ״אני עצוב״. אם יש לך מחשבה של פחד, אתה לא אומר ״יש לי מחשבה של פחד״, אלא ״אני פוחד״, נכון?

– נכון.
– אז זה אומר שאתה לא שומר מרחק מהמחשבות והרגשות שלך. כשהן מגיעות אתה מזדהה איתן לגמרי. הן הופכות להיות אתה.

– אוקיי אני מבין אבל מה הבעיה בזה?
– הבעיה היא שאתה כל הזמן מטולטל מצד לצד לפי המחשבות והרגשות שלך שאין לך כל שליטה עליהן רוב הזמן. איך לא תהיה לך סחרחורת?

– אף פעם לא חשבתי על זה ככה. מעניין.
– בדיוק וכמו שאתה לא נצמד מדי לרכב שלפניך בכביש אלא שומר ממנו מרחק, כך כדאי שתשמור מרחק מהמחשבות והרגשות שלך. אל תבטל אותן, אל תתעלם מהן, אל תתנגד להן. פשוט שמור מרחק.

– אתה אומר את זה כאילו זה כל כך פשוט.
– כי זה פשוט. זה דורש אימון, רק כי התרגלת אחרת, אך עם האימון זה יהפוך להיות מאד פשוט.

– אוקיי ונגיד שעשיתי את זה, מה יקרה?
– הו, יקרה נס. חסד גדול.

– למה?
– תדמיין את זה ככה: נגיד שאתה השמיים והמחשבות והרגשות שלך הם העננים. עד היום בכל פעם שהגיע ענן, שכחת שאתה השמיים הנצחיים והזדהית לחלוטין עם הענן שהוא הרי זמני. ואז גם קפצת מענן לענן. אתה מבין למה זה מפחיד? אין עוגן, אין בסיס.

– אני מתחיל להבין.
– אז ברגע שיגיע ענן ותסתכל עליו כענן זמני בלבד, תתבונן בו, תרגיש אותו, אך בו בעת תזכור שאתה השמיים, שבמרחב שלהם יכול הענן להגיע ולחלוף, הוא כבר לא יטלטל אותך כמו קודם.

– קראתי פעם באיזה ספר משהו דומה.
– כן, זו כל התורה על רגל אחת.

– אז כדאי לשמור מרחק אתה אומר?
– כן. סע לשלום, המפתחות בפנים.

דילוג לתוכן