תעצמו את העיניים לרגע.
קחו נשימה עמוקה.
פקחו אותן.
התבוננו בתשומת לב בכל מה שסביבכם כרגע.
השתדלו לא לחשוב על מה שאתם רואים, אלא רק להתבונן.
להתבונן בלי דיעה, שיפוט או סיפור על זה.
אם מגיעות מחשבות אל תגיבו להן.
תתרכזו בכמה נשימות, זה יעזור לכם רק להתבונן.
מה שאתם רואים כרגע מולכם הוא חד פעמי.
הוא לעולם לא יחזור על עצמו שוב באותו האופן בדיוק.
זה יכול להיות ילד משחק, איש הולך ברחוב, גל בים, עץ שמתנועע ברוח.
מה שקורה עכשיו ואיך שזה קורה, קורה ברגע הזה בצורה מסויימת שלא תחזור יותר לעולם.
זה אולי יהיה דומה, אך לעולם לא יהיה זהה.
כלומר, יש לכם הזדמנות של פעם בחיים לחוות זאת בדיוק כך, כמו שזה עכשיו.
אם אתם מרגישים זאת עכשיו – אתם כרגע נוכחים וערים.
ילדים קטנים חווים את החיים כך.
כל הזמן.
הם חווים כל מה שקורה ברגע הזה כפעם הראשונה והאחרונה.
הם לא חושבים באופן מודע על כך שזו הפעם האחרונה, הם פשוט לא מניחים הנחה, שתהיה עוד פעם כזו.
לכן רואים פעמים רבות על פניהם מבט של פליאה.
הם בולעים את העולם בשקיקה במבטם כמו רוצים להבין וללמוד עוד.
ללמוד מתוך התבוננות ישירה בעולם כמו שהוא ברגע הזה, ללא פרשנות של מישהו אחר, גם לא של הראש שלהם.
קחו עוד נשימה עמוקה ועיצמו את העיניים.
פקחו אותן שוב.
הכל מסביב דומה אבל קצת שונה.
סצנה חדשה.
הישארו נוכחים, מתבוננים.
בשקט, בשלווה.
הכל בסדר,
הגעתם הביתה.