כשאנחנו נעלבים,
אנחנו אף פעם לא מבקשים סליחה.
אין לנו צורך.
אנחנו אלה שנעלבנו,
אז מבקשים סליחה מאיתנו.
זה מנגנון הגנה מתוחכם של האגו,
עוד אחד מיני רבים.
לא מנגנון שנועד להגן עלינו,
אלא מנגנון שנועד להגן על האגו עצמו,
על ההישרדות שלו בתוכנו.
וכך אנו נשארים ״צודקים״ ונעלבים
ומלאי אגו שמפריד בינינו לבין עצמנו,
בינינו לבין העולם,
בינינו לבין החיים ברגע הזה,
בינינו לבין השקט הפנימי והאושר שלנו.