אנחנו מעריכים
את הטבע כשאנו סגורים בבתים
את האנשים כשאנו כבר לא נפגשים
את אהובינו כשרחוקים פתאום
את האויר כשקשה לנשום
את הבריאות כשיש מחלה
את הכסף כשאין עבודה
את האקשן כשאין עשיה
את הילדים כשהם כבר בצבא
את האפשרויות כשאין בחירה
ואת מה שהיה לפני השינוי בשיגרה
~
אנחנו מעריכים בדיעבד
ואולי עכשיו נלמד
שבשביל להעריך יותר
כל שצריך הוא פשוט לוותר
על הההנחה שאנו מניחים
שזה יקרה עוד הרבה פעמים
כי את מה שיקרה איננו יודעים
אפשר לקוות, לעשות ולשים
את תשומת הלב כאן ועכשיו
כי דבר אינו מובן מאליו
לנשום נשימה אחת עמוקה
לעצום עיניים וללחוש
תודה.