להתעורר בהליכה

אנחנו בכל מקרה התכוונו רק לעשות הליכה בחוף (זו הרפואה המשלימה שלנו),
אך בכל זאת שאלתי כדי לוודא שזה מה שאני חושב היות וחדשות הן לא הצד החזק שלי:
״מה זאת אומרת?״

״אם תשבו תקבלו קנס״ ענה.

״אתה רציני?״ שאלתי.

״כן, היה פה פקח קודם.
לי כבר כואבות הרגליים אבל אסור לשבת.״

״כלומר אם אני עומד או הולך זה בסדר אבל אם אני יושב על החול אני מסכן את האנושות״ שאלתי.

״ככה הם אומרים, מה אפשר לעשות, בכל זאת קורונה אתה יודע.״

כן אני יודע.
אסור ליהנות
ואסור להוריד את הסטרס.

הסתכלתי עליו.
הוא הזיע מאד וכדי לצנן את גופו נכנס עם רגליו למים,
נזהר שלא לעצבן אף פקח.

חשבתי לעצמי כמה קל זה להפחיד אנשים ואז לשלוט בהם דרך הפחד.
כמה קל להשפיע על המחשבות והרגשות שלהם.
וכמה עצוב זה.

כמה עצוב שלא משתמשים ביכולות ההשפעה על אחרים לכוונם לחופש, בריאות, אהבה ואושר.

עכשיו זה לא שלא הבחנתי בכך עוד טרם הקורונה,
אך התקופה הזו מביאה את האבסורד, האכזריות, הטיפשות וחוסר היכולת והרצון ליצור חברה בריאה, מאוחדת ואוהבת – לשיאים חדשים.

כמו שכתבתי באחד הפוסטים הקודמים,
חופש פירושו לקיחת אחריות
וזו הסיבה שרוב האנשים פוחדים ממנו.

רובנו מעדיפים לתת למישהו אחר לקחת את האחריות במקומנו.

מישהו שיגיד לנו איזו תרופה לקחת,
שיגיד לנו מה טוב לנו,
שיגיד לנו מהי האמת ומהו השקר,
מישהו שיגיד לנו מה לעשות,
את מי לאהוב ואת מי לשנוא.

יש לנו מספיק על הראש ההישרדות פה,
אז הוצאנו את יכולת החשיבה העצמאית לאאוטסורסינג ואנחנו לא נותנים לעובדות לבלבל אותנו.

הנושא של ההירדמות של האנושות והצורך הדחוף להתעורר,
הרבה יותר גדול מביקור בים.

ואולי לא.

אולי ביקור כזה,
בימים של תקנות הזויות כאלה,
צריך להיות השעון מעורר שלנו.

האם נלחץ על ׳השתק׳
או שנתעורר משינה של עידנים.

מאוחר יותר ראינו פקח שמסתובב בחוף
ומקים את כל היושבים.

משפחות,
זוגות צעירים,
זוגות קשישים,
שבאו ליהנות מכמה רגעים של שפיות
לפני שכולאים אותם בבתים.

בחוף של 3 ק״מ ראינו אולי 50 אנשים
והיה מאד חשוב להקים אותם.

אני לא מקנא בפקח.
אם לא יעשה זאת יפוטר,
וגם הוא כמו כולנו רוצה להתפרנס.
גם השוטר.

זה עצוב אך גם אופטימי.

יש מקומות ורגעים שהם כל כך נמוכים,
שכשמגיעים אליהם,
משם אפשר רק לעלות.

או כך אנו מקווים,
שאין יותר תחתית מזה.

תתנתקו מהחדשות,
תעשו מדיטציות,
תאכלו בריא,
תעשו ספורט,
תעשו אהבה,
תצחקו הרבה,
תתחברו לעצמכם,
תתחברו לרגע הזה,
תתחברו ליקום.

הזמן הטוב ביותר להתעורר היה לפני הקורונה,
הזמן השני הכי טוב הוא עכשיו.

חגים שמחים ושפויים לכולנו.