למדתי ליהנות מהרגע הזה.
לא לחכות שהוא יהיה אחר.
לא לקוות שהוא יהיה אחר.
כשקיץ, אני נהנה ממה שיש לקיץ להציע וכשחורף, ממה שיש לחורף להציע.
פעם זה לא היה ככה.
ממש לא.
הראש שלי לרוב מצא מה לא מספיק טוב ברגע הזה וחיכה שיגיע רגע יותר טוב ב״עתיד״.
כמובן שהוא כמעט אף פעם לא היה מרוצה לגמרי גם כש״העתיד״ הגיע, כי מבחינתו תמיד יש ״עתיד״ עוד יותר טוב.
חוסר שביעות הרצון מהרגע הזה הוא דפוס ידוע של הראש שלנו,
שבעזרתו הוא משמר את כוחו בתוכנו ובעזרתו, הוא גורם לנו לא ליהנות באמת ממה שקורה עכשיו.
הבנתי שההיפך מאושר זה לא לקבל את הרגע הזה.
אני למדתי ליהנות מהרגע הזה ואני עובד בלעזור לאנשים להגיע בדיוק לזה ולהיות יותר נוכחים, בריאים ומאושרים.
פשוט יום אחד, אחרי שזה הפך למציאות היומיומית שלי הבנתי,
שזה הדבר הכי חשוב.