תשמעו מקרה מעניין שקרה לי לפני כמה שנים:
ישבתי ברכבי מחכה שהבן שלי יסיים את החוג שלו.
בעודי יושב בנחת עם חלון פתוח, קורא ספר, הרמתי את עיניי וראיתי כמה עשרות מטרים לפניי אישה מבוגרת הולכת לכיוון שלי על המדרכה ליד גבר צעיר.
לא יכולתי לשמוע אותם אבל היה ניכר שהאישה מאד נסערת ומדברת בקול רם אל הגבר שלידה.
וכך הם הולכים והיא מדברת אליו, נסערת.
תהיתי מה הקשר ביניהם ומה קורה שם אבל חזרתי אל הספר.
לפתע היא הופיעה נסערת בחלון הפתוח של הרכב שלי ואמרה: ״סליחה אדוני, אתה יכול לעזור לי?״
הרמתי את מבטי וראיתי שזו אותה האישה שראיתי קודם. הגבר לא היה לידה.
״מה קרה?״ שאלתי.
״הוא רוצה להרביץ לי״ ענתה נסערת.
״מי?״ שאלתי והתרוממתי לישיבה זקופה.
״האיש ההוא״ אמרה והצביעה אל המשך המדרכה לכיוון בו הגבר המשיך ללכת.
״למה הוא רוצה להרביץ לך?״ שאלתי.
״כי איימתי עליו שאצלם אותו״ ענתה.
״ומדוע את רוצה לצלם אותו?״ שאלתי.
״כי הוא לא מוכן לאסוף את הקקי של הכלב שלו״ ענתה.
״איזה קקי? איפה?״ שאלתי.
״שם״ אמרה והצביעה רחוק לכיוון ממנו באו.
״הבנתי, ואת הולכת אחריו כל הדרך משם ודורשת ממנו לאסוף את זה?״ שאלתי.
״כן והוא לא מוכן לאסוף החצוף הזה״ אמרה.
״זה באמת לא יפה מצידו״ אמרתי לה.
״תשמעי את מאד מוסרית ואכפתית אבל אני מציע שלא תאיימי עליו שתצלמי אותו וכך הוא לא יאיים שירביץ לך, אל תסכני את עצמך ככה״.
״אבל זה לא בסדר״ אמרה בתסכול וכעס.
״את צודקת לגמרי, אבל את דורשת ממנו לעשות משהו שהוא לא מסוגל לעשות כרגע״ אמרתי.
״מה זאת אומרת לא מסוגל לעשות? ברור שהוא מסוגל לעשות את זה, מה כל כך קשה לאסוף את הקקי של הכלב?״ אמרה.
״זה לא עניין של קשה או לא״ ניסיתי להסביר לה, ״זה פשוט הכי טוב שהוא יכול לעשות כרגע״.
״לא הבנתי, אתה מכיר אותו?״ שאלה.
״לא, ממש לא, אבל למרות זאת אני משוכנע שזה הכי טוב שלו כרגע״ עניתי.
״איך אתה יודע?״ שאלה.
״כי זה מה שהוא עושה״ עניתי.
שתיקה.
היא היתה בהלם מהתשובה שלי.
״אוקיי תודה לך״ אמרה והלכה.
המשכתי לשבת ברכב וכמה דקות לאחר מכן ראיתי את שניהם הולכים יחד לכיוון פח סמוך, הוא הסתכל לכיוון שלי, חייך והמשיך בדרכו והיא הלכה לכיוון שלי, הגיעה לחלון הרכב ואמרה לי בהתרגשות: ״אתה צדקת. זה מדהים, איך ידעת?״
״במה צדקתי גברת? מה קרה?״ שאלתי
והיא ענתה: ״אחרי שדיברנו הלכתי אליו שוב ואמרתי לו תשמע, אני מצטערת שצעקתי עליך ואיימתי שאצלם אותך, פשוט זה הכעיס אותי שלא אספת את הקקי של הכלב שלך, אבל האיש בג׳יפ השחור שם הסביר לי שזה הכי טוב שלך, אז אין טעם לכעוס או לאיים עליך ולסכן את עצמי״.
״מה את אומרת״ אמרתי מופתע ממה שעשתה, ״את באמת אישה אמיצה, נו ומה הוא אמר?״ שאלתי.
״הוא אמר לי טוב גברת את צודקת אני מצטער אני אבוא איתך לשם עכשיו ואאסוף את זה ואז הלכנו והוא אסף את זה״.
״אה עכשיו אני מבין בגלל זה הוא הסתכל אליי וחייך כשהלכתם לפח״ אמרתי.
״כן כנראה. אבל זה מדהים מה שקרה פה עכשיו״ אמרה בהתרגשות.
״כן לגמרי, תראי כל אחד מאיתנו עושה בכל זמן נתון את הכי טוב שלו. הכי טוב מעאפן או הכי טוב מדהים, אבל בכל מקרה זה הכי טוב של אותו הרגע. איך יודעים שזה הכי טוב? כי זה מה שעשינו. כשמבינים את זה לעומק, קל יותר להניע אנשים לפעולה, קל יותר לעשות שינוי ממקום של קבלה ולא ממקום של התנגדות ובמקום לכעוס עליהם, אפשר לעזור להם לשפר את הכי טוב שלהם. זה נכון כמובן גם לגבי עצמנו״.
״תודה רבה לך ויום טוב״ אמרה והלכה בחיוך.
עברו כ 7 שנים מאז שקראתי, הפנמתי והחלטתי ללמד לעומק את סודות היישום של הספר ״ארבע ההסכמות״ במסגרת תהליך הליווי ״המסע אל השקט הפנימי״ אותו אני מעביר.
לימדתי מאות אנשים איך ליצור לעצמם ולסביבה שלהם חיים של שלווה, זרימה, בריאות ואושר.
היו לי הרבה סיטואציות מעניינות ומשעשעות בשנים אלה שקשורות להסכמות השונות, אך מקרה כזה בו ההבנה והיישום היו כל כך ברורים ומידיים זה נדיר.
כנראה שבגלל זה אני זוכר את המקרה שנים רבות אחרי שקרה.
תהליך ״המסע אל השקט הפנימי״ אינו רק לימוד תיאורטי של חוכמה עתיקה, אלא דרך מעשית לגמרי שמשפרת את חיינו באופן מיידי.
הספר ״ארבע ההסכמות״ הוא רק אחד מהכלים אותם אני מיישם בעצמי יום יום ומלמד לעומק במסגרת התהליך.
אני מלמד רק מה שאני חווה ומיישם בעצמי ויודע שהוא אמת ועובד.
אם קראתם ואהבתם את הספר ״ארבע ההסכמות״ ואתם מתקשים ליישם אותן,
אם אתם מרגישים שיישום של ההסכמות אכן יכול להביא לשינוי עצום בחייכם אך לא מצליחים לעשות זאת לבד, אם לא שמעתם על הספר ואתם רוצים לגלות דרך עוצמתית ופשוטה לחיות חיים נעימים ומאושרים, אתם מוזמנים לדבר איתי ויחד נוכל לצאת לדרך חדשה ומרגשת.