חלק גדול מהאנרגיה שלנו מתבזבז
בשל מחשבות ורגשות רבים ולא רצוניים.
דאגות, לחץ, דרמות רגשיות, זכרונות, דמיונות
הם רק חלק קטן מהם.
כשלומדים להירגע,
כשלומדים להגיע לשקט פנימי,
האנרגיה הפנויה הזו
מתועלת לטובת ריפוי
נפשי ופיזי.
ראיתי במו עיניי
מאות פעמים
איך אדם ללא כל ידע והבנה רפואיים
מעלים לעצמו כאבים ומחלות
רק על ידי הגעה
לשקט פנימי עמוק.
רק על ידי שימוש נכון באנרגיה
שגם כך קיימת בתוכנו ומסביבנו.
להיעזר ברפואה כזו או אחרת זה נהדר.
אני לא נגד כלום,
אני בעד מה שעובד.
כשאדם יושב על כסא
ורוצה להגיע למדף גבוה ממנו,
הוא יכול לבקש שירימו אותו עם הכסא
והוא יכול פשוט לעמוד.
המסע אל השקט הפנימי
עוזר לנו לעמוד.
כשנעמוד נגלה
שהמדף אליו רצינו להגיע
כבר מולנו
ואין לנו יותר צורך
שירימו אותנו עם הכסא.
והמסע הזה הוא אינסופי
ככל שנעמיק בו
נעמוד זקופים וגבוהים יותר.
לעיתים,
העומדים גבוה
ייראו לאלה היושבים
כמחוללי ניסים,
כבעלי יכולות על.
בודהה,
ישו,
משה רבנו
ועוד רבים אחרים
היו שליחים
שהביאו לנו מתנה חשובה,
מעין תצוגת תכלית של היכולות שלנו
כשאנו מתחברים לשקט
וליקום.
הם לא היו עם יכולות על,
הם פשוט עמדו,
כשכולם ישבו.
הם התעוררו,
כשכולם ישנו.
הם מצאו,
כשכולם חיפשו.
לשבת לקום,
זה לא רק משחק ילדים.
לשבת לקום,
זה משחק החיים.