״אני רוצה לרשום את מה שאתה אומר״ הוא אמר לי לפתע.
״בבקשה תרשום״ עניתי.
״תרשום, תנשום את המילים האלה לתוכך ושכח אותן״.
״מדוע שאשכח אותן?״ שאל.
״ אענה לך כך״ אמרתי.
״כשאצבע מצביעה על הירח לא תסתכל על האצבע, אלא על הירח נכון?
אז כשאצבע של מורה מצביעה על אמת, אם תסתכל על האצבע או על המורה, תפספס את האמת.
לא המילים חשובות ולא המורה אלא העיבוד של המילים ושל נוכחות המורה לתוכנו דרך ומעבר למיינד
והפיכתן להוויה. לנוכחות. לאמת פשוטה.
זה אגב, כל תפקידו של המורה – להצביע על האמת״.