על הקשר בין אהבה לסבל
(מנקודת מבט קצת אחרת).
אם חווינו אהבה ואחריה הגיעה פרידה,
אז פעמים רבות חווינו גם כאב וסבל.
את זה אנחנו מכירים היטב.
אבל מה קורה כשאנו אוהבים מישהו?
מה קורה עם הסבל שלו אחרי פרידה?
ואיך זה קשור אלינו?
אף אחד לא היה רוצה לראות שהחיים של מישהו שעד לפני רגע אהבנו, נמשכים כרגיל ומלאי שמחת חיים אם היתה פרידה.
זו תהיה פגיעה קשה מאד באגו שלנו.
היינו שמחים שהוא יסבול קצת,
מה יש.
היינו שמחים להרגיש ולדעת שהיתה לנו משמעות מיוחדת בחיים שלו,
שהיינו חשובים לו,
שזה לא היה סתם.
למעשה וסליחה על הישירות,
אחרי פרידה, הסבל של הצד השני יוכיח לנו שהוא אהב אותנו.
האדם שלפני רגע אושרו היה הכי חשוב לנו,
האדם שכל כך אהבנו,
יוכיח לנו שהיתה לנו משמעות גדולה עבורו, שהוא אהב אותנו,
באמצעות הסבל שלו וככל שהוא יסבול יותר, נרגיש שאהב אותנו יותר, שהיינו חשובים יותר בחייו, אפילו נרגיש טוב יותר מבחינה מסויימת.
זה בעצם מסג' נעים לאגו שלנו.
אם הוא המשיך הלאה בקלות יחסית,
זה יעורר בנו כעס, עלבון ו"יוכיח" לנו שהוא לא אהב אותנו באמת.
באמת?
זה לא קצת מעוות?
לאן נעלמה האהבה שלנו ואיך התחלפה כה מהר ברצון לסבל של הצד השני?
זה מעורר תהיות עד כמה אמיתית האהבה הזו היתה והאם זו היתה אהבה עם תנאים לא?
כי בעומקם של החיים,
בעומקו של השקט הפנימי,
בעומקה של ההוויה,
אין דבר כזה "אהבה ללא תנאים" או "אהבה עם תנאים".
יש אהבה
או תנאים.
אם יש תנאים, זו אינה אהבה.
יש אהבה
או שליטה.
אם יש רצון לשליטה, זו אינה אהבה.
יש אהבה
או פחד.
אם יש פחד, זו אינה אהבה.
אם אנחנו באמת באמת אוהבים מישהו אנחנו אמורים לרצות שיהיה לו טוב,
שיהיה מאושר,
שיהיה בריא,
שיהיה שמח,
ככה מעצמו.
עוד לפני הקשר אלינו.
אם אנחנו מוסיפים אחד לשני אושר, מה טוב,
אבל שזה יהיה תנאי לאהבה שלנו,
זה לא הגיוני.
כשאנחנו אוהבים מישהו זה קשור קודם כל אלינו, לא אליו.
האהבה הזו נמצאת אצלנו ואנו מרגישים אותה בתוכנו.
לקשור אהבה לקשר או למערכת יחסים זה בעצם להגיד:
אם אתה איתי אני אוהב אותך,
ואם אתה לא איתי, אז אני לא אוהב אותך.
אם יש אהבה במערכת היחסים אז יש גם חופש במערכת היחסים, משום שזו בעיניי משמעותה של אהבה – חופש:
אתה יכול להישאר או ללכת,
מה שיגרום לך אושר,
כי הרי אני אוהב אותך קודם כל כבן אדם ורוצה שתהיה מאושר ללא קשר ועוד לפני היחסים שלנו.
זו המהות והמשמעות של אהבה אמיתית לא?
המממ אז זהו שמסתבר שברוב מערכות היחסים זה לא כך
וכנראה שבאנו לכאן כדי להיזכר
מהי אהבה,
היכן הוא משכנה
ולהתחבר להוויתה.
בעיניי זה המסע של כולנו כאן
ואם נרצה או לא,
כולנו מלווים אחד את השני במסע הזה.