שמעתי שהיום זה יום המודעות הבינלאומי למחלות מעי דלקתיות: קרוהן וקוליטיס.
אלה מחלות שיודעות להיות מאד קשות ולא נעימות.
(גם) אלה מחלות שהרפואה המערבית לא ממש מבינה, ולעיתים קרובות בטיפולים שהיא מציעה היא עושה יותר נזק מתועלת.

ביום הזה אני רק רוצה לשלוח חיבוק חזק של תמיכה לכל מי שמתמודד איתן ולמשפחות, ולהגיד לכם שתהיו אופטימיים ושלא חייבים לחיות איתן כך.

הגישה שלי היא פשוטה מאד.
כשמגיעים אליי ושואלים את דעתי לגבי תרופה או ניתוח כזה או אחר אני מסביר שכל עוד אין לנו שקט פנימי, לעולם לא נדע אם יש צורך בתרופה/ניתוח משום שללא שקט פנימי כל המערכות שלנו גם כך לא באיזון.
אני ממליץ להגיע קודם כל לשקט פנימי ואז לראות אם יש צורך בדברים נוספים.
במרבית המקרים אין צורך ואין כבר מחלה פעילה.

הסיבה לכך היא שהגוף שלנו הרבה יותר חכם מאיתנו והוא אינו צריך את העזרה שלנו כדי להיות באיזון או להירפא.
הוא צריך שנפסיק להפריע לו עם כ 50,000 מחשבות ביום, רובן לא קשורות למה שקורה עכשיו ואת רובן לא בחרנו.
הגוף שלנו יודע לרפא את עצמו,
הוא רק צריך שקט פנימי כדי לעשות זאת.

כמובן שתזונה נכונה יותר לנו ופעילות גופנית יכולים לעזור מאד, אבל הדגש שלי עליהם בתהליכים הוא קטן יחסית וכבר ראיתי אנשים שאוכלים סטייקים באופן קבוע (בניגוד להמלצתי) ומחלימים ממחלות כאלה לאחר שמצאו שקט פנימי.

על כל אחד למצוא את הדרך המדוייקת לו וכדאי בעיניי ששקט פנימי יהיה הבסיס לדרך הזו, משום שכשיש שקט פנימי גם שאר "הבעיות" מסתדרות, לא רק המחלות.

אני רוצה לברך את כל מי שעוסק בלשפר את חייהם של מבריאים ממחלות אלה ואחרות – אתם עושים עבודת קודש ותודה עליכם.

בהזדמנות זאת אני רוצה להתנצל בפני המבריאים מהמחלות הללו ואחרות (אני ממליץ לכם להוציא את המילה חולה מהלקסיקון שלכם ולהסתכל על זה כך: או שאנחנו בריאים או שאנחנו מבריאים) על שלרוב אינני כותב על מחלות ספציפיות וגם לא כותב הרבה בעמוד הפייסבוק שלי: החופש מקרוהן וקוליטיס.
פתחתי את העמוד הזה לפני כ 7 שנים כשחשבתי שזאת השליחות שלי ואחרי שפגשתי מספר אנשים עם קרוהן ואחרי שעה איתי המחלה כבר לא עניינה אותם אלא רצו רק שקט ובהירות כמו שחוו ממני, הבנתי שהעניין הוא יותר להתרכז בשקט פנימי ופחות במחלה כזו או אחרת.
זה לא משום שאיני מודע למחלות או לסבל שהן גורמות, או להבדלים מסוימים ביניהן, אלא משום שהפתרון להן, כמו גם לרוב הדברים האחרים מהם אנו סובלים, הוא אותו הפתרון בעיניי: שקט פנימי.

אז ליבי ורוחי איתכם.
אתם אנשים אמיצים שמתמודדים עם מצבים קשים מאד ודעו שיש מי שחווה את מה שאתם חווים, מבין מה שאתם עוברים פיזית, נפשית, רגשית, חברתית, ויכול לעזור לכם.

באהבה רבה,
סער.

דילוג לתוכן