ובמלחמת העולם השלישית
לא נלחמו שוב מדינות אלה באלה,
אלא מדינות באזרחיהן שלהן.
ממשלות שקמו מתוך העם
תקפו את העם שבחר אותן.
ברפואה המערבית נתנו לתופעה הזו,
כשהיא מתרחשת בגוף,
שם:
״מחלה אוטואימונית״.
כשהגוף תוקף את עצמו.
אך מי שמבין אפילו קצת בריפוי,
מבין שהגוף לא באמת תוקף את עצמו.
לגוף יש יצר הישרדות טבעי
והוא בסך הכל מנסה
בתהליך טבעי
להיפטר מהתאים החלשים,
כדי לשרוד
כדי לפרוח
כדי לשגשג.
בהתערבות או אי התערבות חכמה,
ניתן פשוט לחזק את התאים החלשים,
במקום להיפטר מהם.
לאהוב אותם
במקום לנסות לשלוט בהם.
כאורגניזם חי
הגוף,
כל גוף,
שואף להגיע לאיזון.
כך זה בטבע.
כדי להתגבר באמת
על ״מחלה אוטואימונית״ בגוף
לא צריך לדכא ולהחליש את ״התוקף״,
לא צריך לדכא את המערכת החיסונית,
אלא להיפך,
להעצים ולחזק את התאים החלשים.
מלחמת העולם השלישית
היא המלחמה הראשונה
שאינה עם כלי נשק, מטוסים ורובים.
זו מלחמה עם חוקים, תקשורת, הנדסת תודעה ווירוסים.
היא הגיעה
כדי ללמד אותנו,
את כל התאים שבגוף המדינה,
שהממשלות אינן אויב
ולא צריך להחליש אותן,
שהאזרחים אינם אויב
ולא צריך להחליש אותם.
צריך רק לחזק ולהעצים
את כל התאים החלשים.
אותנו.
את כולנו.
לחזק כל תא ותא
כל אטום
כל נשמה
ולזכור
שלמרות המהומה הגדולה
ולמרות שזה מרגיש לעיתים מאד לבד,
כל התאים
הם חלק
מאותו אחד.