לַיָּם אֵין תְּנָאִים,
הוּא מְקַבֵּל אֵלָיו אֶת כָּל הַנְּהָרוֹת.

לָרוּחַ אֵין תְּנָאִים,
הִיא נוֹשֶׁבֶת עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים וְעַרְבִים.

לָאֲדָמָה אֵין תְּנָאִים,
כּוּלָּם יְכוֹלִים עָלֶיהָ לִהְיוֹת דַּיָּרִים.

לָאֵשׁ אֵין תְּנָאִים,
הִיא מְחַמֶּמֶת אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים.

לַזְּמַן אֵין תְּנָאִים,
הוּא מְקַבֵּל אֵלָיו אֶת כָּל הַיָּמִים.

לָאֱמֶת אֵין תְּנָאִים,
הִיא מְקַבֶּלֶת אֵלֶיהָ אֶת כָּל הַשְּׁבִילִים.

לָאַהֲבָה אֵין תְּנָאִים,
הִיא מְקַבֶּלֶת לְתוֹכָהּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים.

וְרַק לָנוּ יֵשׁ תְּנָאִים,
כְּדֵי לִחְיוֹת חַיִּים פְּשׁוּטִים וּנְעִימִים.

דילוג לתוכן