חשוב במיוחד לימים אלה:
האם ניתן להפוך אדם בריא לחולה ולהיפך, תוך ימים, רק על ידי המסרים שאנו מעבירים לו?
כחלק ממסגרת הלימודים שלקח על עצמו,
למד אושו באוניברסיטה בארצות הברית.
אחד הפרופסורים שהתיידד עם אושו נהג להתווכח עימו בנושא התודעה והשפעתה.
אמר הפרופסור לאושו:
"..אין משמעות לתודעה… אי אפשר להיות חולה או בריא בגללה… אילו תוכיח לי שאני טועה, אשמח ללמוד ממך את שיטתך״.
אושו ביקש להוכיח לידידו הפרופסור את התיאוריה שלו בנושא התודעה ולכן אמר לו:
״כדי להוכיח זאת עליי להשתמש בכלים עוקפי שכל, על כן ברצוני להפתיעך בזמן שהכי פחות תצפה לזה ואני מבקש את אישורך לכך – בכתב״.
אושו ידע מדוע אמר לידידו שהוא יפתיע אותו כשיוכיח את צידקת התיאוריה שלו בנושא התודעה.
האדם המערבי אינו זוכר למרחק של חצי שנה, אם הוא אינו משתמש בתודעה הערה.
אושו למד את סדר יומו של ידידו הפרופסור, שהיה כל יום יורד מדירתו במעלית ומשוחח עם נער המעלית,
אחריו ביציאה היה עוצר ל"שלום שלום" עם הגנן, לבית הדואר היה נכנס כל יום לבדוק האם הגיע עבורו דואר
ובאותה הזדמנות גם מפטפט מעט עם הפקיד, ובכניסה לאוניברסיטה כל בוקר היה עוצר לשאול לשלומו של השומר.
כעבור חצי שנה החליט אושו כי הגיע הזמן להוכחת התיאוריה.
הוא ניגש לאשת ידידו וביקש ממנה לומר לבעלה בבוקר יום המחרת את אשר כתב בפתק.
״כאשר הפרופסור מתעורר אימרי לו כך… וכשיוצא אימרי לו כך… ואל תשכחי לשמור לי על הפתק,
ולכתוב לי עד כמה שאפשר את תגובותיו…זה חשוב מאד״.
אושו פיזר פתקים דומים עם הנחיות מה לומר לפרופסור כשיעבור כהרגלו בין המשוחחים איתו מידי בוקר במסלולו הרגיל.
למחרת, כשהתעורר הפרופסור ניגשה אליו אישתו ושאלה : ״אתה עייף? מה, לא ישנת טוב בלילה?״
הפרופסור ענה כי ישן מצוין והוא ערני וחזק כתינוק.
כשעמד לצאת מהבית אמרה לו אישתו: ״אתה נראה עייף, אתה בטוח שישנת טוב הלילה?״
הפרופסור ענה : ״אני מרגיש נפלא, אינני עייף כלל״ והלך לדרכו.
כשנכנס למעלית שאל אותו נער המעלית: ״בוקר טוב פרופסור, אני רואה שאתה עייף הבוקר…״
ענה הפרופסור: ״מוזר שאתה אומר זאת גם אישתי אמרה, אבל אני מרגיש מצוין״. הוא המשיך בדרכו.
כשעצר כהרגלו ליד הגנן אמר לו הגנן כפי שהיה כתוב בפתק: ״מה קרה פרופסור? אתה חולה היום?״
והפרופסור ענה: ״אתה יודע מה אני לא מרגיש את זה, אך יכול להיות שלא ישנתי טוב הלילה״…והלך.
כשנכנס לבית הדואר ניגש אליו הפקיד ואמר לו: ״אתה נראה לא טוב … אתה רוצה כוס מים???״
הפרופסור ענה:
״כן אשמח לכוס מים, באמת אינני מרגיש טוב הבוקר״, ושתה את כוס המים שהוגשה לו, נח מעט, והמשיך בדרכו בהליכה איטית.
עם הגיעו לכניסה לאוניברסיטה ניגש אליו השומר ובהחלטיות אמר לו:
״פרופסור, אתה נראה נורא, שב בבקשה, אני מזמין אמבולנס לפנות אותך לבית החולים״.
הפרופסור ענה לו: ״אתה צודק, אני מרגיש מאד לא טוב״ וישב וחיכה לאמבולנס שיפנה אותו לבית החולים.
מייד כשאושפז אסף אושו את הפתקים עם ההוראות והתגובות של הפרופסור.
אחר הצהרים הלך לבקר את ידידו הפרופסור בבית החולים.
"אני עומד למות"… אמר הפרופסור לאושו בחשש, ״הרופאים מתרוצצים סביבי בדאגה אינם מוצאים את הסיבה להתדרדרות האיומה במצבי״.
"אינך עומד למות, מבטיח אני לך, כי אתה בריא כתמול שלשום. האם אתה זוכר את הויכוח בינינו על תאורית התודעה?
על כך שהתודעה אחראית על הבריאות ועל החולי?״
״כן״ ענה הפרופסור …. ״מה הקשר?״
״אז ראשית אני רוצה להזכירך שהיה בינינו הסכם בו אישרת לי להוכיח לך את התיאוריה שלי בנושא התודעה,
זוכר, שאמרתי לך: שברצוני להפתיעך בזמן שהכי פחות תצפה לזה וביקשתי את אישורך לכך – בכתב.
הנה אישורך בכתב ידך.
הנה גם הפתקאות עם ההוראות אותם נתתי לאישתך, לנער המעלית, לגנן,
לפקיד בדואר ולשומר בכניסה לאוניברסיטה, בהם כתוב להם את שאמרו לך בבוקר.
בצורה הדרגתית, דאגתי להשפיע על תודעתך.
כל אדם שנפגשת איתו במהלך היום השפיע בהדרגה על מצב תודעתך ובהשפעתה על בריאותך לאט, לאט הפכת חולה… ממש חולה.
מכיוון שההוכחה בידי, מיד תיזכר התודעה, ותדע, כיצד להתיר את הסבך שיצרה.
ההוראות הן שיצרו את תחושת המחלה בתודעתך והיא, התודעה, פיתחה ויצרה תחושה פיזית של חולי,
עד כדי חרדה אמיתית הבאה לידי ביטוי באמירה ברורה: אני עומד למות.
זה היה מבחן התודעה, אני ניצחתי כעת עליך ללמוד ממני את תורתי״.
תוך מספר שעות הרגיש הפרופסור טוב יותר, ולמחרת בבוקר שוחרר מבית החולים.
מוסר השכל,
כשמישהו מגיש לנו ״חוזה״ ואנו מאמינים לו וחותמים עליו, הוא יכול להפוך למציאות שלנו.
ראיתי זאת עשרות פעמים על עשרות חולים שפגשתי.
ראיתי גם מה קורה כשמפסיקים לחתום על ״החוזה״ הזה ואיך הגוף יודע להחלים כשבמקום חוזה שלילי
יש תודעה צלולה ושקט פנימי.
בתקופת הקורונה, אזרחים רבים בכל העולם נחשפים לנתונים מפחידים,
מבהילים ומלחיצים שלמעשה יותר יוצרים את המציאות מאשר מדווחים עליה.
אם אדם יצא ״חיובי״ לקורונה והוא מפחד שזה יתפתח למחלה קשה, הוא מגדיל את הסיכוי שזה יקרה:
״את אשר יגורתי בא לי״.
מנהיגות בריאותית היא כזו שמרגיעה ולא מלחיצה,
כזו שמחזקת ולא מחלישה.
באין מנהיגות כזו בנמצא, עלינו להיות עירניים ומודעים למחשבות ולרגשות שלנו
ולהשתדל להיות בשקט פנימי כדי להקטין את הסיכוי שתתפתח מחלה.
דבר נוסף,
חדרי כושר, בריכות שחיה ועוד, הם מקומות בהם מעלים את רמת החיוניות של הגוף.
רמת חיוניות גבוהה מונעת ואף מרפאת מחלות.
תמוהה בעיניי העובדה שבשם הדאגה לשלום הציבור, סוגרים את המקומות העיקריים שיכולים לחזק את המערכת החיסונית שלנו,
תוך כדי שממשיכים במסרים מלחיצים, שמשפיעים על התודעה ובכך גם מחלישים את המערכת החיסונית שלנו ומגדילים את הסיכוי שנחלה.
אני מאחל לכולנו בריאות, שקט פנימי ואושר
ושנזכור שהתודעה שלנו, השקט הפנימי שלנו,
נמצאים באחריותנו ובשליטתנו אם נהיה מודעים לכך ונתרגל זאת על בסיס יומיומי.
אתם מוזמנים לתרגל זאת יחד איתי בזמנכם החופשי, ללא כל עלות, בערוץ השמע שפתחתי,
או להגיע לתהליך ממוקד ועוצמתי בן מספר חודשים בו נצעד יחד במסע אל השקט הפנימי.