6 דרכים לאיזון גוף-נפש:
1. שהייה בטבע.
בין אם אנו ביער, בפארק, בקרבת עצים, מים או מדורה, מתחת לקרני השמש או מתחת לטיפות הגשם, לשהייה בטבע יתרונות רבים אשר מקרבים אותנו ליסודות החיים שלנו ומפחיתים סימפטומים של מחלות, פחדים ודאגות.
נסו לשהות כמה שיותר בטבע גם תוך כדי היום בהפסקות יזומות, תוך שימת לב בו זמנית לנשימות ולטבע שמסביב.
2. אפשור ואיזון רגשות.
גם אם לא מול כל אחד, חשוב מאד לתת מקום לרגשות שלנו, מול עצמנו אם אנחנו יכולים, או מול חברה/ה טובים, מטפל/ת או מורה.
להדחקת רגשות יש לעיתים מחירים כבדים מאד גם ברמה הפיזית ולכן חשוב לאפשר אותם, לעבד, ללמוד מהם ולשחרר אותם.
מצד שני, אם אנחנו סובלים מעודף והצפה של רגשות מתפרצים, כדאי ללמוד איך להקשיב ולהכיל אותם מבלי להזדהות איתם באופן אוטומטי.
3. פעילות גופנית ותזונה.
הגוף הוא הכלי שקיבלנו דרכו אנו יכולים להגשים את עצמנו פה ולכן כדאי שנשמור עליו היטב.
לעיתים אנו מטפלים טוב יותר ברכב שלנו, לו יש תחליף, מאשר בגוף שלנו, לו אין תחליף.
יש להתאים את הפעילות הגופנית לגיל שלנו ורצוי לבחור בפעילות שגם תשפר את גמישות וחוזק הגוף אך גם כזו שנוכל להתמיד בה.
תזונה אישית מותאמת לנו שמספקת לנו אנרגיה ולא לוקחת מאיתנו אנרגיה תתמוך בגוף אנרגטי, בריא וחזק.
4. מדיטציה.
מדיטציה היא הדרך שלנו להתאמן בלא להגיב למחשבות באופן אוטומטי.
כשנלמד איך לעשות זאת, הראש שלנו ישלח לנו פחות מחשבות, יהיה לנו יותר שקט ונעים ונהיה עם יותר אנרגיה ושמחת חיים.
מדיטציה היא הזדמנות לפגוש את עצמנו לבד, ללא כל הסחת דעת חיצונית.
אם אנחנו לא מעוניינים לפגוש כך את עצמנו, מדוע שמישהו אחר יהיה מעוניין לפגוש כך אותנו?
אם לנו לא נעים בחברת עצמנו, מדוע שלמישהו אחר יהיה נעים איתנו?
במדיטציה אנו לומדים לשים לב אל הרגע הזה ולאפשר לו להיות כמו שהוא עכשיו ולא כמו שאנחנו חושבים שהוא אמור היה להיות.
אנו לומדים לשים לב אל עצמנו ולאפשר לעצמנו להיות כמו שאנחנו עכשיו ולא כמו שאנחנו חושבים שהיינו אמורים להיות.
היכולת להיות במדיטציה הרבה יותר פשוטה והרבה יותר חשובה לחיים שלנו ממה שאנחנו חושבים.
5. קבלה ונוכחות.
הרבה מטראומות הילדות שלנו מבוססות על דחיה שחווינו.
זה מראה לנו איזה משקל עצום יש לנושא הקבלה בחיינו.
הפתרון שמצאנו הוא להסתיר את הרגשות שלנו ולנסות לשלוט בסביבה שלנו, כך שתקבל אותנו בכל מצב ללא תנאי.
זה לא עובד משום שרגשות מודחקים לא נעלמים ומשום שאפילו אנחנו לא מקבלים את עצמנו ללא תנאי.
אפשר לקבל מישהו עד כמה שהוא מקבל את עצמו. גם אם נקבל אותו יותר יהיה לו קשה לחוות זאת.
התחלה טובה בלחזק את רמת הקבלה שלנו את עצמנו היא, להתאמן בלשים לב לחיים ברגע הזה ולקבל אותם כמו שהם.
החיים קורים רק ברגע הזה ומי שלא מקבל את הרגע הזה, לא מקבל את החיים ולא מקבל את עצמו כחלק מהחיים.
6. אהבה עצמית.
כולנו היינו רוצים שיאהבו אותנו תמיד וללא תנאים, אך האם אנחנו אוהבים את עצמנו תמיד וללא תנאים?
אפשר לאהוב אותנו עד כמה שאנחנו אוהבים אותנו. גם אם יאהבו אותנו יותר, לא נוכל לחוות זאת. כשאנחנו לא אוהבים את עצמנו, אנחנו לא מאמינים לאהבה ולמחמאות שאנו מקבלים משום שאנחנו מרגישים שזה שנתן אותם לא מכיר אותנו באמת.
זה כאילו שמישהו מנסה למזוג אהבה לתוך כלי שכבר מלא בפחד. אין מקום.
לכן אהבה עצמית היא הבסיס של הכל.
בל נתבלבל, אהבה עצמית אינה נרקסיסטיות ועיסוק בלתי פוסק בעצמנו, אלא להיפך: זה כשאנחנו חווים את הכל כאנרגיה אחת, כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא יותר טובים ולא פחות טובים מאף אחד ושום דבר אחר.
להתייחס אל עצמנו כמו אל מישהו שאנחנו אוהבים, זו התחלה טובה.
.
.
.
* התכנים הם מתוך תהליך "המסע אל השקט הפנימי".
אני יודע שזה לא קל לעשות את הדרך הזו לבד ואני פה בשביל לסייע בכך.
לפרטים על התהליך המלא היכנסו ל"תהליכי ליווי" באתר ו/או שילחו לי הודעה.
תודה שקראתם ומוזמנים לשתף,
סער