עד לפני כ 7 שנים היה לי ראש רציני מאד וקשה מאד. זה לא שלא אהבתי לצחוק והייתי עם מלא הומור כמו היום, אלא שפשוט צחקתי ונהניתי רק כשהראש שלי אישר לי לצחוק וליהנות. כמו אצל רובנו, הוא היה הבוס הבלעדי ורק מדי פעם הוא אישר לי ליהנות ורק אם היתה סיבה טובה לכך לדעתו ושום דבר...
זה לא אמור היה להיות מסובך וקשה כל כך. כל מה שהיה עלינו לעשות זה להשאיר לילדים שלנו עולם מעט טוב יותר ממה שקיבלנו. זה הכל. אם כל דור ישאיר לדורות שאחריו עולם טוב יותר, האנושות תשגשג ותפרח, כמו גם כדור הארץ המאחסן אותנו כאן. אני סבור ששקט פנימי הוא המפתח...
״איך הזמן עובר אה?״ ״זה לא הזמן שעובר זה אנחנו שעוברים. הזמן הוא תמיד עכשיו״ ״הא?״ ״תחשוב רגע, עשית פעם משהו לא עכשיו?״ ״בטח, אתמול עשיתי משהו״ ״וכשעשית אותו ‘אתמול׳, איזה זמן זה היה, לא עכשיו?״ ״הממ כן, באותו הרגע זה היה עכשיו״ ״אז אני שואל שוב, האם אי פעם עשית משהו...
איך אני יודע שיש דוברי עברית בלפחות 50 מדינות בעולם? כי לערוץ השמע בעברית שפתחתי לפני כשנתיים, כדי לעזור לסבול פחות בתקופת הקורונה המוטרפת, יש מאזינים מ 50 מדינות בעולם! יש שם תכנים על מודעות, אהבה והתעוררות, או במילים פשוטות, תכנים על איך ליצור לעצמנו ולעולם חיים...
״המפתחות ברכב? תיהנה בים ובבית הקפה״. המוסכניק שלי מכיר אותי כבר. הוא יודע שאחרי שאני משאיר אצלו את הרכב, אני מנצל את ההזדמנות ללכת לים ולשוק הפשפשים. אם זה היה תלוי בי הרכב לא היה צריך מוסך היום. זו הוצאה כספית ובזבוז זמן יקר. לא כל מה שקורה לנו בחיים תלוי בנו, הרוב...
