להקשיב לגוף. לאכול כשרעבים, להפסיק לאכול כששבעים, לנוח כשעייפים, להתאמן כשהשרירים רוצים. להקשיב לרגש. לרקוד כשמתחשק, לצחוק ללא הפסק, לבכות אם זה מה שעולה, לעשות מה שאני רוצה. להקשיב לראש. להגיע בזמן, להיות אחראי, לא לתת לרגש להביך, לעשות מה שצריך. להקשיב להוויה...
(שיחה דמיונית עם יועץ אושר). שמע סער, אתה בא לייעץ לי איך להיות מאושר באמת, אתה קורא לעצמך לפעמים יועץ אושר, וזה מרגיש לי שזה לא קשור אליי ולא מדבר אליי בכלל. מה זאת אומרת לא קשור אליך? אתה לא רוצה להיות מאושר? ברור שאני רוצה אבל זה לא מה שמפריע לי עכשיו. לא בגלל זה...
כשאנחנו נעלבים, אנחנו אף פעם לא מבקשים סליחה. אין לנו צורך. אנחנו אלה שנעלבנו, אז מבקשים סליחה מאיתנו. זה מנגנון הגנה מתוחכם של האגו, עוד אחד מיני רבים. לא מנגנון שנועד להגן עלינו, אלא מנגנון שנועד להגן על האגו עצמו, על ההישרדות שלו בתוכנו. וכך אנו נשארים ״צודקים״...
הבחירה שלי היא תמיד ברגע הזה. כשהעבר קרה, הוא קרה ברגע הזה, כשהעתיד יקרה, הוא יקרה ברגע הזה. מעולם לא קרה ולא יקרה משהו לא ברגע הזה. הדרך היא לוותר על התקווה לעבר טוב יותר, לשים לב לרגע הזה ולתת לו להיות כמו שהוא, לשחרר את הפחד מכאב וסבל, לוותר על אשליית השליטה...
בשביל לחיות, צריכים להיות מוכנים למות. בשביל להיות ביחד, צריכים להיות מוכנים להיות לבד. בשביל להיות עכשיו, צריכים לוותר על העבר והעתיד. בשביל לשתות, צריכים לוותר על הנשימה. בשביל לשבת, צריכים לוותר על העמידה. בשביל לישון, צריכים לוותר על הראיה. בשביל לדבר, צריכים...
* רואה 3 שיחות שלא נענו מאותו מספר. אני: היי אני בפגישה וראיתי שחיפשת אותי הרבה פעמים, מישהו מת? משהו דחוף? היא: לא, רק רציתי לדעת מה שלומכם? אני: אה, אז הכל בסדר? אף אחד לא מת? היא: לא. אני: יופי אם אף אחד לא מת, זה לא דחוף. היא: נכון. אני: האמת שגם אם מישהו מת, זה...
